WELCOME TO nuchem-rosenberg.com
child molestation INTERNATIONAL

Home Page

The INTERNATIONAL Association Of Child sexual abuse

מרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית עולמית

Call The weekly news Hot Line For Child sexual abuse International:

1-212-461-2778

Send E-Mail To:
rosenberg.nuchem@gmail.com


 

סאטמאר חסידים השייכים לזאלי אסורים ללמוד כל זה דלהלן

 

איפה סאטמאר בירושלים? למה לא עושים מצלמות?

בואו ונספר לכם מה קורה באמת!!!

המנהלים בסאטמאר הם הטמאים ביותר ממה שהחיילים בצבא במדינת ישראל, אתם מבינים מה הולך כאן, רוב ההורים בסאמאר ירושלים תובעים כבר מצלמות, המנהלים הרשעים ימ"ש וזכרם שהורגים את הילדים שלנו. העיקר שאין לנו דגל ציונית בישיבה שלנו,

דגל ישראל

אבל יש לנו דגל ואת זכר תשכב משכבי אישה, זה הדגל של סאטמאר [רק אחרים למדו מאתנו, אם בסאטמאר כשר?], זה מצות עשה דאורייתא, ועל זה כבר פסקו הבד"ץ עדה החרדית, שאנחנו רק מוציאים את "לא" ויש לנו כבר מצוה חדשה תשכב משכבי אישה. החידוש הזה המציאו הנהלים של סאטמאר, שהם נגד המדינה הטמאה, אבל לא נגד הקליפה הטמאה של שכבת זרע זה אצלהם כשר למהדרין.

אוי למה שהיגענו!!!

אבל מה נעשה אם בתורה כתוב:

 

 

ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא [ויקרא יח כב]

 

פרשנות המקרא

 

תלמוד בבלי, סנהדרין נד ב: 'ואת זכר לא תשכב' - הרי זו אזהרה לשוכב, אזהרה לנשכב מנין, אמר רבי עקיבא, כתיב 'לא תשכב' קרי ביה נמי 'לא תשכב' [וראה בפירוש הכתב והקבלה כאן].

 

תלמוד בבלי, יבמות פג ב: 'משכבי אשה' - איזהו זכר שיש בו שני משכבות, זה אנדרוגינוס, במה דברים אמורים בזכרות שלו, אבל בנקבות שלו פטור, מאי טעמא, 'את זכר' כתיב, זכר גרידא מנא לן, מ'אשה', באשה שלא כדרכה מנין, מ'ואת זכר'.

 

תלמוד בבלי, נדרים נא א: 'תועבה' - מאי תועבה, תועה אתה בה.

 

אבן עזרא: 'ואת זכר' - אחר שמצאנו הן שכבתי אמש את אבי הנה אזהרה לשוכב ונשכב, ויאמר רב חננאל ז"ל כי יש מי שיחדש בגופו כצורת בשר אשה, וזה לא יתכן בתולדה, ויש אומרים אנדרוגינוס. וכל הצער הזה בעבור היות 'משכבי אשה' לשון רבים ודברי יחיד שני משכבים. והנכון בעיני כי המצווה כפשוטה גם אנשי התושיה חייבו מיתה עליה, והכתוב אחז דרך כבוד לאמר כמו לא תקרב, ואחר שהזכר נברא לעשות והנקבה להיעשות הזהיר הכתוב שלא תהפוך דברי השם, ויש משכב להוציא הזרע על כן מילת 'משכבי' לשון רבים, ואין ראוי להאריך. והזכיר 'תועבה' כי הוא דבר נתעב לנפש קדושה אפילו בתולדה.

אבן עזרא (ויקרא כ-יג): 'תועבה עשו' - אם הנשכב איננו אנוס.

 

משך חכמה (ויקרא כ-יג): 'ואיש אשר ישכב וכו' עשו שניהם' - פירוש כי אמרו שזממה נתן השם יתברך באשה, שאם לא כן היתה תובעת ונרבעת בשוק, הוא כי הבושה גדולה אצלה. לכן אמרו ביבמות (פה א) שהיא מרגילה. מה שאין כן בזכרים, המה שניהם שווים לסיבת התועבה, וזה 'עשו שניהם', כי מעשה בא משניהם.

 

מקומות נוספים בתורה שבהם מוזכר משכב זכור:

ויקרא כ-יג (פר' קדושים), דברים כג-יח (פר' כי תצא)

 

* # *

 

רקע היסטורי וחברתי

 

משכב זכור [1] היה נוהג בין אנשי דור המבול, ואף כתבו 'כתובות' ביניהם [2]; הוא היה קיים בקרב אנשי סדום ועמורה [3]; יש אומרים, שחם ביצע מעשה סדום בנח אביו [4]; משכב זכור היה נפוץ אצל המצרים והכנענים הקדמונים [5]; הוא מתואר במעשי שבט בנימין בענין פילגש בגבעה [6]; הוא נהג בימי מלכי ישראל, החל מרחבעם [7]; נבוכדנצר הרבה במשכב זכור [8].

 

            אכן, בין בני ישראל מתקופת התלמוד ועד לדורות האחרונים היה משכב זכור דבר נדיר, וכמעט שאיננו מתואר בספרות התלמוד והפוסקים [9]. לעומת זאת, משכב זכור הינו תופעה נפוצה בכל תרבויות העולם, כולל בעולם המערבי המודרני. יש שקבעו כי  4-6% מכלל הגברים באוכלוסיה הם הומוסקסואלים, ו-10% מהגברים חוו אי-פעם התנהגות הומוסקסואלית בחייהם. אכן במחקרים מאוחרים יותר התברר כי רק 2% מהגברים בארה"ב קיימו יחסים עם גברים אחרים, ורק 1% מאוכלוסית הגברים בארה"ב הם הומוסקסואלים מוחלטים.

 

            בין המדענים והחוקרים יש דעות שונות ביחס לסיבות הגורמות לאנשים מסויימים להתנהג כהומוסקסואלים. יש הסבורים, שמדובר בבעיה נפשית והתנהגותית; יש הסבורים, שמדובר בבעיה חברתית-תרבותית; יש הסבורים, שמדובר בהפרעה הורמונלית; ויש הסבורים, שמדובר בנטיה תורשתית. החוקרים הסבורים שמדובר במצב נפשי-התנהגותי נרכש הציעו למעלה מ-60 הסברים אפשריים למצב זה.

 

            הגישה להומוסקסואליות עברה הרבה גלגולים בתרבות המערבית. בתקופות שונות התייחסו למעשה זה כסטיה מינית חמורה ובלתי טבעית; כמחלה נפשית על רקע של בעיות ילדות, או בעיות נפשיות ופחדים שונים, או הפרעות בהתפתחות הרגשית; כהתנהגות נרכשת ונלמדת; כנטיה רפואית גנטית או הורמונלית; ולאחרונה - כדרך חיים חליפית ונורמטיבית, שיש לעגן אותה בזכויות הפרט.

 

            בשנים האחרונות הפכה ההומוסקסואליות בארה"ב להתנהגות גלויה, ואף ראויה לחיקוי. בעבר - פוליטיקאי או איש צבא שנתפס כהומוסקסואל היה חייב להתפטר; כיום, רבים בעמדות בכירות בחיים הפוליטיים והתרבותיים בארה"ב הם הומוסקסואלים גלויים ומוצהרים. קבוצות אלו יצרו לעצמם מועדונים ומקומות מפגש פומביים, והקימו תנועה חזקה לשימור זכויות הפרט של הומוסקסואלים, המוצגים כקבוצת מיעוט, הנרדפת שלא בצדק. בעקבות  מאבקים רבים של קבוצות-שידול ולחץ של פוליטיקאים, אנשי רוח ורופאים השתנתה הגישה הציבורית והחוקית בארה"ב, וכיום יש הכרה גוברת והולכת לראות במעשים אלו התנהגות חליפית תקינה. בעקבות השינויים החברתיים הללו חלו שינויים גם בעמדת הפסיכיאטרים. בעבר סברו הפסיכיאטרים שמצב זה הוא מחלה, אחר כך הם הגדירו את המצב כסטיה מינית. בעקבות לחצים כבדים של קבוצות הומוסקסואליות, קיבלה החברה הפסיכיאטרית האמריקאית  ביום 14.12.1973 החלטה להסיר את ההגדרה 'הומוסקסואליות' מהרשימה של סטיות מיניות, החל מההוצאה השלישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות. החלטה זו התקבלה בדרך של הצבעה במועצת החברה הפסיכיאטרית האמריקאית, למרות שבאותו זמן נערך סקר בין פסיכיאטרים רבים בארה"ב, אשר העלה שרובם התייחסו להומוסקסואליות כמחלה. דרך קבלת ההחלטה, וכן עצם ההחלטה, זכתה לביקורות חמורות. כיום הגישה של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה היא שאם ההומוסקסואל סובל סבל נפשי מהסטיה שלו, ורוצה לשנות את נטיותיו המיניות, הרי הוא מוגדר כסובל מהפרעה פסיכוסקסואלית, אך במקרים אחרים אין לראות בהומוסקסואליות הפרעה נפשית או מחלה [10].

 

            השאלה אם התנהגות הומוסקסואלית היא תקינה או חולנית נוגעת להיבטים רפואיים, פסיכיאטריים וחברתיים-תרבותיים. יש להבדיל בין נטיה להומוסקסואליות, היינו משיכה מינית מתמדת ובלעדית לבני אותו מין, לבין התנהגות הומוסקסואלית, היינו מגע מיני גלוי ופעיל עם בן אותו מין. יש דרגות משיכה שונות בין אנשים עם נטיה הומוסקסואלית, ובתוכם יש בוודאי מצבים מולדים, ויש מצבים נרכשים. מכל מקום ברור, שגם אם לנטיה הומוסקסואלית יש הסברים ביולוגיים, אין זה מחייב את התוצאה של התנהגות הומוסקסואלית פעילה. התנהגות הומוסקסואלית גלויה ופעילה היא במרבית המקרים תוצאה של בחירה חופשית להתנהגות כזו. יתר על כן, כיום ברור הדבר, שיש אנשים עם דחפים הומוסקסואליים פנימיים, וקשיים ניכרים להתמודד עם הנטיות הללו, אך חלק גדול מההומוסקסואלים רואים בהתנהגות זו דרך חיים חליפית תקינה ונורמטיבית, הם אינם מנסים להתמודד עם נטיותיהם ההומסקסואליות, והם מטיפים לחופש מיני בהתנהגות הומוסקסואלית ברמה שכלית ומוסרית, בבחינת מומרים להכעיס. במשאל שנערך בין הומוסקסואלים ולסביות בו נשאלו האם הם מוכנים להפוך את נטייתם המינית על ידי תרופה פשוטה וללא כל מאמץ, הסכימו לכך רק 5% מהלסביות ו-14% מההומוסקסואלים.

 

פרטי דינים

 

מבחינה רעיונית והלכתית, משכב זכור הוא איסור חמור ובגדר תועבה, ואין זה משנה לעצם האיסור אם המצב מוגדר על ידי מאן-דהוא כמחלה, כנטיה, או כבחירה חופשית, שכן הרבה מעשים רעים נעשים על ידי אנשים שיש להם נטיה לכך, ואין זה פוטר אותם מבחינה מוסרית להילחם בנטייתם האסורה.

 

            יש הטוענים, שפעילות הומוסקסואלית היא בבחינת אונס, בגלל הדחף הפנימי שאינו ניתן לשליטה. דבר זה בוודאי איננו נכון ביחס לאותם אנשים הנוהגים בהומוסקסואליות מתוך תפיסה שזו דרך נכונה, ומתוך הצדקה אידיאולוגית ושיכנוע רצוני. אכן, טענה זו איננה נכונה גם ביחס למרבית המקרים הנעשים מתוך דחף פנימי, שכן למרות הנטיה הפנימית קיימת אפשרות לגבור על נטיה זו באמצעים חינוכיים [11], ובמאמצים טיפוליים, אם כי הפסיכיאטרים חלוקים בדעתם אם יש הצלחה טיפולית בהיגמלות ממצב ההומוסקסואליות, ובמעבר בריא ותקין להטרוסקסואליות. גם ביחס למיעוט המקרים, שהדחף הוא בלתי ניתן לשליטה, אין זה משנה לגבי הגדרת עצם האיסור, אלא רק ביחס להפעלת העונש, בהתאם לשיקול דעתו של בית הדין בכל מקרה לגופו.

 

            אכן מבחינת ההלכה אין כלל דין אונס במשכב זכור, שכן אין קישוי אלא לדעת [12], וזכר אינו יכול לבעול אלא אם כן התאווה לכך, ועל כן  אין היתר אפילו בפיקוח נפש בעניני עריות [13].

 

            יש המבדילים בין המעשה ההומוסקסואלי שהוא אסור, לבין המחשבות והנטיות ההומוסקסואליות, שאינן אסורות; אך קשה לקבל דעה זו, שכן הרהורי עבירה קשים מעבירה [14], ודין הומוסקסואליות כדין עריות, והלכה היא שאסור להרהר בעבירת זנות ועריות [15]. ואף שאין עונש אלא על מעשה, ולכן אין לוקים על לאו זה [16], אבל לוקים על זה מכת מרדות [17], שכן גם מחשבות רעות אסורות, ויש לחזור בתשובה עליהם [18].

 

            יש הטוענים, שהומוסקסואליות היא מחלה או סטיה שניתנת לריפוי. היינו יש קבוצת אנשים עם נטיות הומוסקסואליות חזקות שניתן לשנות את נטיותיהם באמצעים פסיכואנליטיים, או במודיפיקציות התנהגותיות. דרכים אלו מעוררים בעיות הלכתיות קשות, שכן שיטות הטיפול דורשות חשיפה מינית לנשים, כדי להרגיל את ההומוסקסואל להנאה מאשה.

      

            מדין תורה משכב זכור אסור באיסור חמור ביותר, נכפלו בו הלאווים [19], ונחשב על ידי התורה כמעשה תועבה [20]. המושג 'תועבה' מוסבר על ידי חז"ל כנוטריקון של 'תועה אתה בה' [21], היינו שמניח משכבי אשה והולך אצל זכר [22]. ליקוי חמה נגרם בין השאר בעוון משכבי זכור [23].

 

            יש המסבירים את האיסור בכך, שהקב"ה חפץ ביישובו של עולם, ולכן ציווה שלא להשחית הזרע במעשה שאין בו כל סיכוי כלל ליישוב העולם, מלבד העובדה שעניין זה הוא טירוף נמאס ומכוער בעיני כל בעלי השכל [24]; יש המסבירים אותו בכך, שמניח את אשתו והולך אצל זכרים [25], ובכך הורסים את התא המשפחתי; ויש מי שכתב, שמשכב זכור הוא מהתועבות הגדולות, ואין צורך לזה שום טעם במה שהוא תועבה, והוא איסור ערווה, ואין זה רק כדי שישאו אשה ויקיימו מצות פריה ורביה [26].

 

            באיסור משכב זכור, דין העראה כדין גמר ביאה [27].

 

            הבא על הזכר, או שהביא זכר עליו, כיוון שהערה, אם היו שניהם גדולים, הרי הם נסקלים, בין שהיה בועל או נבעל [28]. ואיסור זה הוא על כל בני האדם, כולל גוי ועבד כנעני [29].

 

            איסור משכב זכור המחייב מיתה וכרת הוא דווקא בביאה דרך פי הטבעת [30]; והאיסור הוא רק בין שני גברים [31].

 

            הבא על הזכור והביא הזכור עליו בהעלם אחת, אף על פי שהם שני גופים, אינו חייב אלא חטאת אחת; במה דברים אמורים, כשהיה אותו הזכור עצמו, אבל אם היה זכור אחר, בין שבא על שנים, בין שבא על זה והביא זה עליו, חייב על כל גוף וגוף [32].

 

            מי שרודף אחרי חברו למשכב זכור, מצילים את הנרדף בנפש הרודף, כשאר כל העריות [33].                      

            מי ששטוף במשכב זכור, ונהנה יותר בזה ממשכבי אשה, הרי זה מום גדול, ונחשב כמקח טעות בקידושין, ואם אי אפשר להשיג ממנו גט בקלות, יש להתיר את אשתו מדין קידושי טעות; אבל אם רק תקפו יצרו פעם אחת, אף שהוא רשע גמור בכך, אין להגדיר מצב זה כקידושי טעות, והאשה צריכה גט [34].

 

מקורות והערות

 

[1] משכב זכר פירושו יחסי מין בין אשה לאיש, והוא שם נרדף לאשה שהיא בעולה - ראה במדבר לא יח; שופטים כא יא. משכב זכור נקרא גם קדש - דברים כג יח; סנהדרין נד ב. אך ראה אונקלוס ורמב"ן עה"ת שם. וראה פירוש הכתב והקבלה דברים טז טז - שהבדיל בין המושג זכר, שמגדיר את המין, היינו בניגוד לנקבה, לבין זכור, שמגדיר בתוך מין הזכר דווקא את אלו שהגיעו לגדלות וליכולת להוליד, עיי"ש. וראה סנהדרין ט ב וברש"י שם ד"ה פלוני, שהומוסקסואליות מכונה גם רביעה; [2] בראשית רבה כו ט; [3] בראשית יט ה. מכאן המושג המודרני 'מעשה סדום', המתייחס למשכב זכור. הייחוד של אנשי סדום בנידון היה בכך שהם ראו במשכב זכור דרך ממוסדת, ואף הכריחו את אורחיהם לעשות זאת - ראה בראשית רבה נ י; עקדת יצחק, בראשית שער כ. 'מעשה סדום' במובנו היהודי הוא דווקא משכב זכור, אך במשפט האנגלי הוא כולל גם משכב-אשה שלא כדרכה, ומובן זה התקבל על ידי בית המשפט העליון בישראל - ראה ח. כהן, ע"פ 224/63 בן עמי נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד יח(3), 225, 231; [4] רש"י בראשית ט כב; [5] ויקרא יח ג, בתו"כ שם, ובפירוש הרמב"ן שם. וראה סוטה יג ב, שפוטיפר רצה לקיים עם יוסף משכבי זכור ונסתרס; [6] שופטים יט כב. וראה רמב"ן עה"ת בראשית יט ח, בהבדל ביניהם; [7] מל"א יד כד. וראה מל"א טו יב; מל"ב כג ז. וכן בראשית ימי בית שני אומר הנביא מלאכי ב יא: 'ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים', ולפי סנהדרין פב א הכוונה למשכב זכור; [8] שבת קמט ב; [9] עד כדי כך היה המעשה נדיר, שר"י קארו כלל לא דן בדיניו בשולחן ערוך. אמנם הוא היה נפוץ בין העבדים, ולכן אסרו חכמים לעשות חבורה של עבדים וקטנים לקרבן פסח (פסחים צא א). וכן היה נפוץ בין הגויים בתקופת התלמוד, ולכן אסרו למסור תינוק ישראל לגוי ללמדו ספר או אומנות, מפני שכולם חשודים על משכב זכור; [10] וראה מאמרם של י.ב. ולוולסקי וד.ב. ווינשטין, אסיא, חוב' נט-ס, אייר תשנ"ז, עמ' 108 ואילך, שעצם העובדה שהתורה אסרה משכב זכור מעידה שקיימת נטיה כזו, אלא שצריך להתגבר עליה. וראה שם, עצות לייעוץ חינוכי לתלמיד שמגלה בעצמו נטיות הומוסקסואליות; [11] ראה שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' קטו. וכתב שם, שבאופן טבעי לא יכולה להיות כל תאווה למשכב זכור, שהוא נגד מהות הבריאה, ואין זה אלא תאווה רצונית מחמת העובדה שהדבר אסור, והיצר הרע מסיתו להמרות נגד רצון הקב"ה, עיי"ש. אמנם ראה בתוס' סנהדרין ט ב ד"ה לרצונו, שיכול להיות במשכב זכור שיצרו תוקפו, וכשר לעדות אחרת, וצ"ע; [12] יבמות נג ב; רמב"ם איסורי ביאה א ט; שם סנהדרין כ ג; [13] שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ב סי' נט. אכן, ביחס לאשה מצינו טענה שיצרה תקף אותה, ולכן אם תחילתה באונס, גם אם סופה ברצון, אינה אסורה על בעלה - כתובות נא ב; רמב"ם איסורי ביאה א ט; שם סנהדרין כ ג. וראה בכס"מ שם; [14] יומא כט א; [15] ברכות יב ב; סהמ"צ לרמב"ם ל"ת מז; סמ"ג לאווין טו; ס' החינוך מ' שפז. וראה אנציקלופדיה תלמודית, כרך י, ע' הרהור עברה, עמ' תרי ואילך; [16] עצי ארזים אבהע"ז סי' כא סק"א; [17] רמב"ם איסורי ביאה כא ב; [18] רמב"ם תשובה ז ג; [19] ראה בנידון - ויקרא יח כב; ויקרא כ יג. ובדברים כג יח - ולא יהיה קדש מבני ישראל, ודרשו חז"ל (סנהדרין נד ב), שהכוונה למשכב זכור. וראה רמב"ם סהמ"צ ל"ת שנ; רמב"ן עה"ת דברים כג יח; ס' החינוך מ' רט; [20] בפסוקנו. וראה סנהדרין פב א - ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים (מלאכי ב יא), זה משכב זכור; [21] נדרים נא א; [22] וראה בהסבר עניין זה בשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' קטו; [23] סוכה כט א. וראה רש"י שם, שלא ידע טעם הדבר; [24] ס' החינוך מ' רט;  [25] תוס' ורא"ש נדרים נא א; [26] שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ג סי' קטו. וראה שם, שבגלל הקלה בחומרת האיסור של משכב זכור הוכיח זיופו של פירוש תורה המיוחס לרבי יהודה החסיד, עיי"ש. וראה הדברים החריפים בשו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ד סוסי' קיג; שם חאו"ח ח"ד סי' קטו; [27] יבמות נד ב; רמב"ם איסורי ביאה א יד; [28] סנהדרין נד א; רמב"ם איסורי ביאה א יד; [29] ראה רמב"ם מלכים ט ה; שם איסורי ביאה יד יח; ס' החינוך מ' רט. אמנם ראה שם במנ"ח סק"ו; [30] ככתוב 'משכבי אשה', שכולל הן כדרכה והן שלא כדרכה, ובזכר יכול להיות רק שלא כדרכה, היינו בפי הטבעת. וראה רמב"ם איסורי ביאה א יד - הבא על הזכור או הביא זכור עליו, ודרך ביאה בזכר היא רק בפי הטבעת; [31] ויקרא כ יג; יבמות פג ב; סנהדרין נד א-ב; רמב"ם איסורי ביאה א יד טו; סמ"ג לאווין צד; [32] כריתות ג א; רמב"ם שגגות ה ג; [33] סנהדרין עב ב; רמב"ם רוצח א יא; [34] שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ד סי' קיג.

 

 


  היכן כתוב האיסור בתורה?

 

התורה אוסרת באופן ברור ומוחלט, יחסי אישות בין גבר לגבר (משכב זכר) או בין אדם לבהמה. להלן הפסוקים מן התורה העוסקים בכך:

 

(שמות כב, יח): כָּל-שֹׁכֵב עִם-בְּהֵמָה, מוֹת יוּמָת.

(ויקרא יח, כג): וּבְכָל-בְּהֵמָה לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ, לְטָמְאָה-בָהּ; וְאִשָּׁה, לֹא-תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ--תֶּבֶל הוּא.

(ויקרא כ, טו): וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה - מוֹת יוּמָת; וְאֶת-הַבְּהֵמָה, תַּהֲרֹגוּ. וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל-כָּל-בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ - וְהָרַגְתָּ אֶת-הָאִשָּׁה, וְאֶת-הַבְּהֵמָה; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.

(ויקרא יח, כב): וְאֶת-זָכָר לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא.

(ויקרא כ, יג) וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.

 

את המילים: "תּוֹעֵבָה, היא" מסביר בר קפרא(נדרים נא,ע"א):מאי תועבה...תועה אתה בה.ופירש שם הר"ן וז"ל:"מאי תועבה - דכתיב גבי משכב זכור:תועה אתה בה - שמניח משכבי אשה והולך אצל זכר".

 

לפי הפסוקים שלעיל, אנו מבינים מספר דברים:

1. משכב זכר חמור ממשכבים אחרים ולכן נקרא "תועבה".

2. לזכר אסור לקיים כל סוג של סיפוק מיני עם זכר אחר (כפי שכתוב, "משכבי" אשה).

3. מי שנמשך לבני מינו אינו חייב מיתה. רק מי שמקיים יחסי אישות עם בן מינו חייב מיתה.

4. יצר זה של עריות אינו שונה מיצר עריות אל בהמה.

 

היהדות מלמדת אותנו שהאלוקים לעולם אינו נותן לאדם ניסיון שהוא אינו יכול לעמוד בו. כך נראה, שעצם האיסור של משכב זכר, מלמד אותנו שניתן להתגבר על יצר זה. עם זאת, המתעמק במצוות אחרות בתורה, לומד שאין הדבר כל כך פשוט.

 

התורה לדוגמה, אוסרת לחמוד. מובן לנו שהמצווה "אל תחמוד" היא מצווה שבלב, כי איש אינו יכול לדעת אם אדם זה או אחר חומד דבר מה. התורה כאן דורשת שהאדם יתגבר על יצר הקנאה שבו, ולא יחמוד רכוש של אדם אחר. ממצווה זו אנו למדים שהאדם מסוגל להתגבר על יצר הקנאה שבו, האדם מסוגל שלא לחמוד גם בלבו. מכאן שאם התורה היתה אוסרת על גבר להמשך לבן מינו, היינו יודעים בודאות שהדבר אפשרי והזכר יכול להתגבר על נטייתו. אך התורה אך ורק אוסרת את מימוש התאווה, לא את קיומה. התורה אינה דורשת מגבר שלא ימשך אל בני מינו, התורה רק אוסרת לגבר לקיים יחסי אישות עם גבר אחר.

 

התורה מלמדת אותנו שמימוש הנטייה הזו היא "תועבה" אך התורה אינה מספקת לנו תשובה בנוגע ליכולת האדם להתגבר על רצון זה. עם זאת, מן הפסוקים אנו למדים דבר חשוב מאוד. אנו למדים שהאדם מסוגל להתגבר על קיום יחסי אישות עם גבר אחר.

 

 

ומה גם שמלבד האיסור החמור של "משכב זכר" האמור בתורה פעמיים (ויקרא יח, כב. ויקרא כ, יג) יש בזה גם איסור מוציא זרע לבטלה אשר הוא כמביא מבול לעולם בהשחיתו את רבבות צאצאיו בכל פעם (ראה על כך בספר 'המהפך' פרק 'הזרע והמבול'), ועל פי הסוד כל מעשה כזה מביא את נשמתו לעצבות ולדכאון, ושופך את מזלו החוצה [ונרמז בראשי תיבות מזל – מוציא זרע לבטלה. ועל פי המבואר בזוהר שאין דבר שלא נרמז בתורה, נפלא הדבר שאף על פי שבפסוקים הנל לא הוזכר איסור מוציא זרע לבטלה, משום שהוזכר בהם עצם האיסור החמור שבענין עצמו וגם משום שפשוט הוא שנכלל בזה איסור מזל, הדבר נרמז בפסוק 'מזריע זרע למינהו' (בראשית א, יב) שגם זה ראשי תיבות מזל. לומר שהמזריע זרע לאותו מין שהוא, הרי זה מוציא זרע לבטלה].

 

כמו כן כותב ספר החינוך:  במצוה רט' "שלא לבוא על הזכרים", וכך כתוב: "שלא לבוא על הזכרים, שנאמר 'ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה היא.".... ונהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן

וזאת מן העריות שנצטוו עליה כל בני העולם בכלל, בין ישראל או שאר כל האומות.

 

ראה להלן:

18/08/2009 ynet
21:39

נתניה: נער פרץ לישיבה, תועד במצלמות האבטחה - ונעצר

נער בן 17 מנתניה נעצר בחשד שפרץ לישיבה וגנב כסף זר מהמשרדים. החשוד נעצר הודות לתיעוד של מצלמות האבטחה, והועבר להמשך חקירה.
כן בנתניה יש כבר מצלמות:


 

 

 

ב"ה ששמעו לקולי והתאספו כבר כמה אברכים לברר מה היה הבעיה שהקהילה קדושה כזאת מספר # 1 בעולם שהיה לה הצדיק הכי הגדול בדור האחרון צדיק יסוד עולם 18 עשר שנה שלא פגמו בברית קודש וזהוא קהילה הקדושה סאטמאר.

איך ירדו כל כך אחורנית עד שהם ממש עוקרים כל יסודי התורה, ועקרו מן השורש כל הרבנים הגדולים וצדיקים שרצו והעירו לתקן איזה דבר התשובה היחידה היתה לזרוק לו אבנים בראשו ולשבור החלונות שלו, וטעראר ועוד.

שמענו כל כך הרבה ענינים מהגאון הצדיק רבינו נחום, אנחנו חשבנו כל הזמן שזה פשוט איש לא נורמאלי כמו שבלבלו לנו את המוח עם שקרים וכזבים ועשו חרם נגדו, ועכשיו התבבר לנו כמה דברים שהוא צודק לא רק 10 אחוז אלא אלף אחוז.

על כן לקחנו על עצמינו והתחלנו לברר אחד אל אחד.

דבר הראשון שחשבנו מה שדיבר בענין מין בשאינו מינו שאמר על התרנגולים שמערבים אותם עם עכברים, ושמענו בבית המדרש איך שצוחקים עליו על שטיות האלו שמדבר, ואמרו עליו מטורף כזה עוד לא ראינו בעולם....

1. ביררנו, ודיברנו עם רופא גדול ושאלנו אותו האם זה אמת? ואמר לנו שלא רק העופות הם שאלות גם הדגים עוד מעט אי אפשר לאכול כי מערבין הדזשינס וכו'.

2. ביררנו במה שאמר שהיה אסיפה בהתאחדות הרבנים להכניס בחרם את כ"ק מרן אדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל, וחשבנו האם רבינו נחום משוגע לגמרי? מה את רבינו הקדוש הם יכלו כל כך לרמות?

שאלנו את הרבנים הזקנים, והאנשים הזקנים בני 90 שנה, וסיפרו לנו את כל מעשי התעתועים שעשו נגד האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל, וסיפרו לנו גם כן שהרשעים האלו לא רק שביזו את האדמו"ר הנ"ל אלא ביזוי את רבינו הקדוש בביזיונות הכי הגדולים, שהיה כתוב בעיתון כל הדברים שעשו נגדו, ונדפס אז בעיתון הפארווערטס מידי שבוע בשבוע, וסיפרו את זה גם כן לרבינו הקדוש זי"ע, שכאילוי הקלוזנבורגער כותב הכל, וכך עבדו על רבינו הקדוש מידי יום ביומו נגד שאר בשרו הקלויזנבורגער זצ"ל, עד שהדפיסו ספר דער רבי מיטן שטן, ושם ביזו את רבינו הקדוש בבזיונות כאלו שלא נשמע כזאת בכל העולם, וכל זה היה אשמת ההנהלה הנחשים ועקרבים שלנו מה שעשו עם רבינו הקדוש זי"ע לא רק עם ואת זכר לא תשכב משכבי אשה, ולא רק שמכניסים את רבינו נחום בחרם על שמעורר על עון דור המבול, ואסרו אותו לעשות מקוה טהרה בעולם, מה טמון בקהילה הזאת, איך ירדו כל כך אחורנית, האם זה רק ב30 שנים האחרונות, או שזה הולך כבר 70 שנה, ונתחיל לגלות כמה דברים כדי שהדור בחדש ידעו שלא זו הדרך, ושידעו איך לנהל את הקהלה שהיתה צריכה להיות הכי הקדושה בעולם, ובסוף היא הגרועה של כל החסידות בעולם, מי הם שגרמו לכל זה?

2. עוד ביררנו שאלו שהנהיגו את סאטמאר גם כן ביוראפ ביזו את רבינו הקדוש בביזיונות הכי הגדולות שלא היתה כזאת עד שרדפו והרגו כל הצדיקים הקדושים ויצא לאור שם עיתון מלא שעוד לא היגענו לראות את זה, שמו טראנסלאוואנייער צייטוג, ורבי אהרן הצדיק הדפיס עיתון שקראו פנים אל פנים ושם כתבו מה שעשו נגד בתו הקדושה של רבינו הקדוש זי"ע.

3. נעתיק לכם כמה קונטריסים ושם תראו מה שההנהלה שלנו עשו, בדיוק כמו שעושים היום נגד רבינו הקדוש שמגלה לנו האמת, הספרים האלו נדפסו לאלפים, ולא הגיע לידינו עד היום, וחשבנו שאצלינו הכל טוב, ובנתיים אנו רואים כי אפילו דבר גדול כזה כמו משכב זכר רח"ל שבא על זה מבול לעולם, והולכים ומחרימים את הרב שעוזר לנו, ולא די זה אלא שיורים לו בראש?

4. בקונטריסים אלו יתבררו לכם מי הם ההנהלה שלנו ב 70 שנה האחרונים???

5. כולם צועקים על רבינו נחום, היתכן שהוא הולך בעיתונים, הלא זה חילול השם הכי הגדול בעולם, איך יכול לעשות דבר כזה, שלא שמעתן אוזן מעולם?

התשובה הזאת תקראו מהשונאים של רבינו הקדוש זי"ע שטענו נגדו היתכם שהוא עושה חילול השם גדול כזה שמכניסים בניו יארק טיימס, ואין לך חילול השם גדול מזה, הם הם הציונים הגדולים שלמדו אותנו לקלל אותם ימ"ש, בואו ונראה מה שהם כותבים נגד העיתונים ומה שסאמאר עשה בעיתונים, ולמה להם היה זה מצוה [כי אם לא היו כותבים בעיתונים אז, מי יודע איפה שהציונים הארורים עשו לנו, זה היתה התכסיסי מלחמה היחידה שלנו, שרק זה עזר קצת, וכך צריכים היום גם כן לילך נגד הדסה מה שעשו ורודפיס יהודים שלנו, אבל לדאבונינו אין איש שם על לב מה שצריך לעשות, הדרך היחידה הוא בעיתונים של גוים שמזה הם מפחדים, יש בדיחה כזאת אז מען ווארפט א שטיין און מען הערט אז עס בילט איז א סימן אז עס האט געטראפן].

עוד תראו שם מה שעשו להאדמו"ר מקלויזנבורג זי"ע, וכל זה עשו הרשעים האלו, אבל הספר הזה כותב שרבינו הקדוש כאילוי עשה כל הדברים האלו רח"ל, שכידוע רבינו הקדוש היה אוהב ישראל, ואפילו להציונים נתן צדקות גדולות, כידוע בא איזה חסיד מוויזניץ לפני 45 שנה ואמר לרביו שצריך 5000 דולר לעשות ניתוח על העינים, רבינו הקדוש נתן לו תיכף כל ה 5000 אלפים, אפילו שהיה ציוני.

לכו ותראו מה שעשו הרשעים האלו?

דער רבי מיטן שטן

REBBE_UND_SATAN-Y.pdf

 

מיר רעדען דא נישט פון ציונות וואס דאס איז דאך דער גרעסטער נגע פון כלל ישראל, ווי ידוע אז דער גערער רבי דער בית ישראל זי"ע האט געזאגט פאר רבינו הקודוש ווען נישט איר פירט די מלחמה א קעגען ציונות וואלט איך דאס געדארפט טועהן!

מיר רעדען דא פון די הנהגה קעגען די גדולי ישראל וואס די בריונים האבן געטוהן. ווען די רשעים נחשים ועקרבים וואלטן נישט אפ געטוהן די אלע נבלות א קעגען קלויזנבורגער רעבין מיט די אנדערע צדיקים ווי דער סקווערער רבי זי"ע, וואס מען האט איהם שיעור בלינד געמאכט, [ב"ה מען האט איהם נישט אריינגעשאסן א קויל אין קאפ - יא ער האט געמוזט אנטלויפן פון וויליאמסבורג, אזוי ווי דער סקאלענער רבי זי"ע,] וואלט דער חילול השם נישט געווען אזוי גרויס, ווייל יעדער האט פארשטאנען אז דער ענין פון ציונות איז א גרויסער פראבלעם, ווייל די ציונים האבן דאך אויסגע'שמד'ט הונדערטער טויזנטער קינדער רח"ל, אבער ווען די בריונים מאכען אן אזעלעכע זאכען קעגען די גרויסע צדיקים און די שרייבערלעך שרייבען, און זיי מיינען באמת זיי לייגען אלעס ארויף אויף רבינו הקדוש, [ווי איר זעהט אז רבינו הקדוש האט געוואלט מאכן א חרם א קעגען קלויזנבורגער רבין, נאר דער פאפער רב האט מוחה געווען, האט רבינו הקדוש צוריק געצויגן - יא אוודאי אויב מען רעט איין דעם רבין אז דער קלויזנבורגער רבי איז דער יועץ פון בן גוריון, ער לערנט איהם אלעס אויס, ער גיט איהם חיזוק, ער זיצט אטג טעגלעך ביי איהם גיבן עצות ווי צו פיהרן די מדינה - יא מיר האבן דערלעבט אז א צאנזער אייניקעל זאל אנפירן די מדינה הציונות - פינקט ווי דער ליבאביצער רעבעצען איז געגאנגען מיט הויזן מיט א הינטעל ועוד] איז דען נאך דא א גערעסער חילול השם פון דעם, מיר האלטן אז דאס איז נאך ערגער פון די גאנצע מדינה, ווער עס וועט ליינען דעם ספר וועט יעצט פארשטיין ווער די פארדארבענע נחשים ועקרבים האבן אפ געטוהן:

 

לחץ כאן ותשלח לכל החברים שלך שרוצים לדעת את האמת

מלחמה לה' בעמלק - סאטמאר בריונים

MILCHEMET_AMALEK_SATMER-9.pdf

 

SFAT_EMET_SATMAR-H.pdf