WELCOME TO nuchem-rosenberg.com
child molestation INTERNATIONAL

Home Page

The INTERNATIONAL Association Of Child sexual abuse

מרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית עולמית

Call The weekly news Hot Line For Child sexual abuse International:

1-212-461-2778

Send E-Mail To:
rosenberg.nuchem@gmail.com


 

 פרשת ואתחנן

 

בס"ד                  פרשת ואתחנן

 

גדרי החיוב של עשיה לפנים משורת הדין

 

"ועשית הישר והטוב בעיני ה'" (ו',יח)

"הכוונה בזה כי מתחילה אמר שתשמור חוקותיו ועדותיו אשר צווך.

ועתה יאמר, גם באשר לא צווך תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיני, כי הוא אוהב הטוב והישר. וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר לזכור בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני היישוב והמדינות כולם. אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה... חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין, וכגון מה שהזכירו בדינא דבר מצרא ואפילו מה שאמרו פרקו נאה ודיבורו בנחת עם הבריות עד שייקרא בכל ענין תם וישר" (רמב"ן).

 

מן המפורסמות הוא, אומר הגר"י פייוויל זצ"ל – בבואו לבאר את דברי הרמב"ן – בספרו "תולדות אדם" (חלק א', פרק טו), שקיימות דרגות שונות של הבנה שכלית ושל שאר כוחות הנפש.

יש אדם שתפיסתו מהירה ולעומתו ישנם אחרים שצריכים לעמול רבות על דבר שהוא פשוט אצל החכם והנבון, וכן בשאר כוחות הנפש. על כן אין הקב"ה בא בטרוניא על מי שעבודת ה' שלו לוקה בחסר עקב קוצר שכלו וכדומה. פשוט וברור שהבורא יתברך אוהב כל נפש לפי מצבה, וכל מי שממלא חובתו כפי יכולתו שווה הוא בתואר צדיק עם הגדול ממנו שהשלים נפשו לפי ערכה.

לפי זה יש לומר שלא יתכן שיצווה ה' חוקים ותורות אשר קיומם תלוי בכחות הנטועים בנפש, לכל כלל ישראל במידה שווה. בכלל ישראל נכללים נביאים, מלכים וחכמים ועמם דלת העם ופחותי השכל והבינה. הציוויים היפים לאלה אין מקום לצוותם את האחרים.

ואף על פי שהכתוב אומר : "הקהל חוקה אחת לכם ולגר וגו'" (במדבר טו), אין זאת קושיא כלל. שכן במצוות ובאזהרות המפורשות בתורה ובקבלת חז"ל כל הקהל שווה בהן, הן שקולות ומדודות על פי החכמה העליונה וערוכות כפי ערכי הנפשות כולן. אין אפילו מצוה אחת מן המצוות המפורשות שתכבד על נפש מן הנפשות לקיימה בגלל חולשה כלשהי שבנפש החוטאת אשר ממנה (כלומר מהחולשה) נובע מעשה העבירה.

אולם לצד מצוות אלו ישנן מצוות ששקלה החכמה העליונה וקבעה שקיומן תלוי בכחות הנפש, ואין הכל שווים ביכולת לקיימן. ומכיון שה' שופט צדיק ולא יצווה על הקהל כולו חוק ומשפט שאין ביד רבים לקיימם, הניחו אותם סתומים במאמרים ובמליצות אשר כל אחד ואחד יקיימם כפי כחו.

מצות "ועשית הישר והטוב" היא דוגמא לסוג המצוות שקיומן תלוי בכחו של כל אחד ואחד. בבואה לצוות על ההנהגה של לפנים משורת הדין, נמנעה התורה מלפרט את הגבול והמידה של הנהגה זו, לפי שהיא משתנה מאדם לאדם. במאמר קצר היא ציוותה "ועשית הישר והטוב", וכל אחד יקיים אותה כפי מצב נפשו ומשקל כחותיו. זהו ביאור דברי הרמב"ן שבפתח מאמרנו.

המשמעות הפשוטה של הציווי לעשות לפנים משורת הדין היא שמדובר בהנהגה שאינה כלולה בדין הכללי המפורש המוטל על כל המון ישראל מקטנם ועד גדולם. ולפיכך כל זמן שמדובר בהמון העם אין זה בבחינת הלכה ודין, אלא רק לפנים משורת הדין, נחשבת לגבי החכמים והנבונים שבעם לדין גמור. אמנם גם בין אלה שכלפיהם ענין לפנים משורת הדין הוא דין ממש, יש להבחין בין שתי קבוצות של אנשי מעלה: האחת כוללת את רוב בעלי החכמה, ובשניה נכללים בני עלייה מיוחדים במעלותיהם.  אותם יחידי סגולה נדרשים לקיים גם הנהגות נבחרות ביותר שאין לתבוע משאר החכמים. ההנהגות הנתבעות מכלל החכמים נקראות בשם "דרך", שמשמעותה מעבר הקבוע לרבים, כמו "דרך המלך נלך". החיובים הדקים של היחידים מכונים בשם "אורח" שפירושו שביל קטן אשר רק מתי מספר עוברים בו.

בזה יתבאר המעשה המובא בגמרא (בבא מציעא פג.) על רבה בר בר חנה, שסבלים ששכר שברו את החבית שלו והוא נטל את בגדיהם בתמורתה. וכשבאו לדין לפני רב חייב אותו להשיב להם את הבגדים. שאלו רבב"ח וכי כך הוא הדין? (שהרי ידע רבב"ח שהפועלים חייבים מהדין לשלם את הנזק) ענה לו רב- כן – שנאמר "למען תלך בדרך טובים" ( משלי ב'). אחרי שהחזיר להם את הבגדים טענו הפועלים כי הם עניים ורעבים ללחם. וגם בזה פסק רב לטובתם וחייב את רבב"ח לשלם להם את שכרם. וכששאלו רבב"ח וכי כך הוא הדין? ענה רב - כן –וציטט את המשך הפסוק במשלי שנאמר "ואורחות צדיקים תשמור". ביאור הדבר: היות ורבב"ח מורם מעם הרי התנהגות של לפנים משורת הדין לגביו זה דין וחייב ללכת בדרך זו. לכן ענה לו רב "למען תלך בדרך טובים". וכששאל לגבי הפסק השני דהיינו לא רק שלא לקחת מהם את דמי הנזק, אלא גם לשלם להם שכר על הזמן שהתעסקו עבורו ענה לו רב "ואורחות צדיקים תשמור" כי אתה מיחידי הסגולה שבמדרגתך גם ה"אורח" הזה הוא דין.

בדורינו המצפה לישועה ולבנין בית מקדשינו שחרב בעוון שנאת חנם (ובפרט בימים אלו של אבלות על החרבן) ובפרט בתקופה שבה מתחזקים שונאינו ומידת הדין תקיפה, ראוי לכל אחד מאיתנו לאמץ את ההתנהלות של לפנים משורת הדין ולהחשיב עצמו כ"חכם" לענין הזה. למעט במחלוקות ולהרבות באהבת חינם ובכך לעורר סניגוריה על עם ישראל ויתמתקו הדינים, אמן.