WELCOME TO nuchem-rosenberg.com
child molestation INTERNATIONAL

Home Page

The INTERNATIONAL Association Of Child sexual abuse

מרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית עולמית

Call The weekly news Hot Line For Child sexual abuse International:

1-212-461-2778

Send E-Mail To:
rosenberg.nuchem@gmail.com


 

 


תחשוב קצת!!! ??? איזה בהמה אתה ??? שאתה עוד אוכל בשר בהמה ???

איפה השארת השכל שלך???
100,000 יהודים כבר הפסיקו לאכול בשר בהמה

 

העונש בחיבוט הקבר על האוכל מאכלות אסורות

  אחר מותו בא הממונה על חיבור הקבר ומכה על בטנו בשרביטו של ברזל ואש, עד שכריסו נבקעת

    

כתב בספר אור צדיקים (פרק י"ט), וזה לשון קדשו: דע כי מי שלא היה מדקדק במאכלים בעולם הזה ולא היה נזהר להבחין בין איסור להיתר, ואפילו אינו איסור מפורש בתורה אלא מחכמינו ז"ל.

עונשו שלאחר מותו בא הממונה על חיבור הקבר ומכה על בטנו בשרביטו של ברזל ואש, עד שכריסו נבקעת ויוצא פרשנדא, ואז מהפכין אותו על פניו ומכים אותו, ואומרים לו בלע מה שהוצאת,
השם ישמרינו ויצילנו מדין הקשה הזה ומדכוותיה, ובפרט באיסור בשר בחלב שהוא עון חמור, עד כאן לשונו
.

 

המכשול הגדול במונרו ניו יארק

nuchem-rosenberg_35.htm

 

 

Rabbi Nuchem Rosenberg
Tel: 718-384-3674  Cell: 718-213-3559
Hotline: 212-461-2778
Email: NR5155@gmail.com

 

מזל טוב לההאט ליין החדש: 1712-432-8788

אחר שמספר על האתר שלהם צריכים לדקדק את הפס ווארט הזיפ קויד של וויליאמסבורג - 11211 - ואחר כך 0# בשביל הדרשה של היום ערב שבת פרשת עקב

אינסטרוקשענס להאט-ליין החדש מרבינו נחום שליט"א באידיש - ואתחנן תשס"ט
New Hot-Line Instructions In Yiddish vaeschanan 5769

 


על אלה אני בוכיה - עיני עיני יורדה מים

 

 

  איכה ישבה בדד העיר קרית יואל מאנרא

 

המכשול הגדול של נבילות וטריפות בגלל הבעיות של צומת הגידין, של שחיטת העופות המהודרת בקרית יואל מאנרא ניו יארק

 

http://www.klafkosher.com/MONHOE-KIRYAS-YOEL-SHCHITA.pdf

בס"ד

 לשלומי אמוני ישראל בכל אתר ואתר!

היות שלאחרונה נתגלה כאן בקרית יואל שערוריה נוראה בענין השחיטה וחלק גדול מן הציבור אינו מודע לכך. חובה עלינו להודיע מה ארע ומה הם הצעדים אשר עלינו לנקוט עד שתתלבן ההלכה על בוריה.

לא יאומן כי יסופר, שהשחיטה כאן בקרית יואל מכרה בשר טריפה מיום הווסדה ואנחנו בעוה"ר נכשלנו בבשר טריפה ר"ל. לאלו שעדיין לא יודעים נביא את סדר השתלשלות הענינים, כיצד בעוה"ר התוודענו לכך, בתשעה באב, הגיע לביקור בבית השחיטה בקרית יואל רב חשוב מליקווד השייך ל"חבורה", מפני ש"חבורה" לוקחים את העופות מהשחיטה המהודרת כאן בקרית יואל.

ה"ה הרה"ג ר' ארי' קארשינסקי שליט"א, שברור ונהיר אצלו הלכות הבדיקה של צומת הגידין עוד מהיותו ברוסיה "פונדערהיים", שנים רבות הוא מעורר בדרשותיו על הענין החשוב של בדיקת צומת הגידין כמובא בהלכה וכנהוג מקדמת דנא.

בהיותו בבית השחיטה בדק הרב הנ"ל עשרות עופות ומה השחירו פניו בראותו שכ20% מהעופות הם טריפה!

בתחילה ניסה הרב להרגע ולחשוב אולי מקרה היה זאת, על כן החליט לשבת בבית השחיטה מספר ימים, אבל נורא ואיום הוא הדבר מיום ליום נסער יותר וכאב את המצב העגום.

תמונת המצב היא לדאבונינו כך, שהבעיה קיימת מיום הקמת בית השחיטה, שהעופות נמכרים מאותו המקום.

הרב הודיע למרא דאתרא ולדיינים החשובים מה שעיניו ראו, ומובן שנוצרה מהומה רבתית לדעת מה ההלכה קובעת במקרה כזה, מאחר שהרבה עופות כבר מוקפאים בחנויות ובבתי ישראל והם אינם מודעים כלל למתרחש, והחשש הוא שכל העופות אסורים באכילה וצריכים להזרק לפח.

בינתים ישאל כל אחד את רבו כיצד עליו לנהוג, לגבי הבשר שהוא ספק טריפה ולגבי הסירים בהם בישלו האם יש צורך להכשירם וכו'.

להלן במודעה באידש מספרי הטלפון של הדיינים:

הרה"ר ר' געציל בערקאוויטש: וכו'

 

 


אונץ האבען מיר געמיינט אז מיר האלטן שוין ביי נחמו נחמו עמי, דערווייל גייען מיר צוריק צו איכה היתה לזונה קריה נאמנה.

שאלה?

איין זאך וויל איך פארשטיין, פארוואס האט הרב רבי אהרן טייטלבוים געהאט די גרויסע זכיה, אז מיר זאלן נישט נכשל ווערען נאך 60 יאר מיט די טריפות פון צומת הגידין?

תשובה:

דער תירוץ איז, אז אזוי ווי הצדיק ר' אהרן איז זיך מוסר נפש אויף שחיטה, און ער  איז געווען גרייט מען זאל איהם הרג'נע'ן בלויז פאר די גרויסע חוצפה אז ער וויל מזכה זיין מיט כשר פלייש פאר סאטמאר וואס האבן נאך נעבעך נישט טועם געווען אין זייער לעבען א כשר שטיקל פלייש?.

מיט 2 יאר צוריק וועט רבי אהרן האט אנגעפאנגען צו ארבעטען וועגען א כשרע בהמה שחיטה צו מאכן א שחיטה אין מאנראוי יעדער זאל קענען זעהן, זענען די פלייש מאפיא ארויס קעגען אים מיט פאשקעווילען.

א חוץ די שווערע טעראר וואס ער איז דורך מען האט איהם געוואלט פשוט הרג'נע'ן.

האט מען אים צוגעשיקט א מתנה פון הימעל אז מען איז געוואר געווארען פון דעם גרויסן פראבלעם פון צומת הגידין.

מעשה שהיה כך היה:

די גאנצע פאמאליע של מעלה האט זיך איבערגעדרייטט מיט די גרויסע חוצפה, ווי קומט אזא זאך אז אין יאר תשס"ט זאל זיך איינער אויפשטעלן מיט חוצפה אין וועלען מאכען א כשרע שחיטה?

אז אויב אידישע קינדער וועלען עסען כשר'ס, וועט דאך די גאנצע קליפה בטל ווערן און עס וועט מקוין ווערן "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ?

נו וואס וועט זיין?

מען וועט מוזען שכטען דעם מלאך המות?

אין די גרעסטע טענה צום ס"מ איז געווען אז די עופות איז דאך אויך נישט כשר?

נו ווי קומט אז די בהמות זאלן יא זיין כשר?

אבער דער רבוש"ע איז דאך קליגער פון ס"מ, משיח דארף דאך דאך קומען?

עס איז שוין די העכסטע צייט כלו כל הקיצין?

האט דער רבוש"ע געזאגט פארן ס"מ, איך גיט דיר רשות זאלסט קוקען וואס טוט זיך ביי די עופות!

אויב איז דארט כשר איז דאך גוט, און אויב נישט וועט מען נאכאמאל מאכען מאכן א זיצונג ביים פמליא של מעלה!

 

איז געקומען דער מלאך המליץ מיני אלף הרה"ג ר' אריה קרשינסקי שליט"א און האט אויסגעפונען דעם פראבלעם פון צומת הגידין.

און יעצט ווענט זיך אלעס אין די רבנים פון שטאט, אויב וועט מען הייסען כשרן די כלים און מתקן זיין דעם פראבלעם פון צומת הגידין, דעמאלטס וועט מען לאזען פון הימל עפענען די נייע בהמה שחיטה, און אויב אויב אלעס וועט באמת זיין כשר וועט משיח באלד אנקומען בב"א.

יעצט לאמיר זעהן ווער וועט מנצח זיין?


ובא וראה מה שכתב הרמב"ם ז"ל, וזה תוכן דבריו בקיצור על פי חכמת הטבע, כי מכל מיני מאכל ומשקה נעשה דם, ומהדם יורד אל הכבד, ומהכבד עולה הברירות אל הלב, ומהלב יורד המובחר והדק אל המוח, ושם שורה השכל וחיות של האדם.

ומי ששומר עצמו ממאכלות המותרות והאסור והטמא, נעשו דמיו צלולין וטהורין, ויש לו לב טהור, והמוח והחיות שלו נעשה חיות טהורות להשיג אמיתית החיות שהיא אלקות של כל העולמות המחי' את כולם. ומי ששומר עצמו יותר, ומקדש את אכילתו עפ"י דרכי ד' ותורתו, נעשה מזה בנין אב, והוא השכל לכל רמ"ח איבריו ומתקדשים ומתטהרים.

וכן להיפוך ח"ו, נעשה בנין אב שכל עקור ומעופש בדעות זרות, וחיות שלו נעשה בחינת מת, והוא אבי אבות הטומאה וכו', ורמ"ח איבריו נטמאים וטמא טמא יקרא לכל דבר, ונעלם ממנו אמיתת החיות שהיא אלקות של כל העולמות, ונטמא ונופל לדיעות זרות ואלהים אחרים, הם אלילים אלמים מתים וזבחי מתים יקראו להם.

לכן התנאים ואמוראים ובעלי המדות וחכמי המשנה הם שמרו נפשן שלא יתגאלו בפת בג הזקן וביין משתיו, ולכן האירו שכלם והי' שורה עליהם רוח הקודש, לפרש כל מאמר סתום בדת התורה הקדושה, כי שרתה עליהם כח אלקי, אשר הוא ואורייתא כולא חד ואור נשמתם ג"כ הוא חוט המשולש אשר לא ינתק לעולם ולעולמי עולמים. אבל אנשים הללו בודאי טמאים ונטמאו דמם, ומשם לבם ומוח שלהם נטמטם במאכלות האסורות והטמאות, ולכך החיות שלהם נוטה למינות ואפיקורסות, ולא יכלו לקבל מתיקות נופת צוף דברי מאמרינו הבנוים עפ"י שכל אלקי עולם ומלך עליון. והואיל והעיזו פניהם ויצאו לחוץ, פתאום יבוא עליהם הכורת, וכרות יכרתו אותם וכל אשר להם. וכך עלתה להם, כי לא היו ימים מועטים עד אשר בא עליהם מלך גדול והרג אותם וביזז כל אשר להם, עכת"ד.

היוצא לנו מהנ"ל: שכל איש אשר רגליו עמדו על הר סיני, ואשר בוער בקרבו עדיין ניצוץ של יראת שמים,  יפריש עצמו ובני ביתו מאכילת בשר בהמה אשר כל כשרותו אינו אלא סילוף וזיוף, וסמיית עיניים, כאשר הרבנים הצדיקים צועקים מרה.

 

 

 

 

ראה להלן בסוף העמוד מה שנתעורר כבר בי"ז תמוז תשכ"ז

 

כולם שואלים איך קרה מכשול כזה גדול במאנראוי שהרבנים פשוט לא ידעו שצריכים לבדוק צומת הגידין?

התירוץ באריכות ראה בסוף הספר הזה

התשובה בקצרה:

ב50 שנים האחרונות בוויינלאנד ובכל השחיטות של עופות שנתנו לאכול בסטמאר לא היו בודקים לכתחילה לא צומת ולא הקישקעלעך בני מעים [ראה מה שהיה לפני 42 שנים שכבר עוררו על כל זה, ואז גם כן לא עשו כלום, רק האכילו לא רק הטריפות של הבני מעיים וצומת הגידין אלא גם כן ששחטו בסכין פגום, ולא רק זה אלא.... ראה כל הדוקאמענטים ותבין למה שהיגענו למצב כזה שיש לנו זרע לבטלה רבנים שנתפטמו בכל הנבילות וטריפות וזה מה שיצאו מהם], לא מפני  שלא צריך לבדוק כי אפילו האוי יוי אז גם כן בדקו ובודקים גם כהיום, אבל אצלינו שהרב המכשיר קראו לו טייטלבוים נירבאטור על כן היה יכול לעשות מה שרוצה [ראה בספר אבן מקיר תזעק].

ונביא לכם סיפור קטן מה שהיה לפני 40 שנה אסיפה גדולה אצל התאחדות הרבנים.

מעשה שהיה כך היה:

כ"ק האדמו"ר רבי יוסף גרינוואלד מפאפא זצ"ל שהיה צדיק קדוש ונורא כידוע, ואצלו היו בודקים בבוטשער סטאר שלו את כל העופות, הבני מעיים וצומת הגידין, שבירת עצמות, וכו'.

והוא לבדו זצ"ל היה בא כל שבוע לפסוק השאלות [והשכנים ראו כל פעם איך שהאדמו"ר זצ"ל בא לבוטשער שלו, לא לקחת הטשעיק, כמו שעושים כל הרבנים! אלא לבדוק השאלות].

פתאום התחילו להיות יותר מעשר אחוזים טריפה בצומת הגידין ובני מעים, והיה כל כך הרבה טריפות, עד שהבית השחיטה לא רצה לקחת חזרה הטריפות, ועל ידי זה היו צריכים לעשות המחיר של כל פאנט לדאלער אחד יותר מהמחיר, וזה היה אז הרבה כסף.

והוא זצ"ל אמר דרשה בבית המדרש שלו, שאין לנו ברירה היות ומצב הטריפות עלו מאוד על כן צריכים להעלות המחיר. [כל האנשים הזקנים זוכרים היטב את הדרשה הזאת]

כמובן הרבה אנשים הלכו לקנות במקומות אחרים כמו סאטמאר ועוד ששם היה יותר זול, מפני שאצליהם הכל כשר!

מנהל הבוטשער של פאפא שאל את הפאפא רב, מה הולך אצל וויינלאנד למה שם אין טריפות, ודוקא רק אצלינו הכל טריפה, צריכים לברר מה עושים הרבנים המכשירים?

 

האדמו"ר מפאפא זצ"ל קרה אז אסיפה של כל רבנים המכשירים של התאחדות הרבנים, ועוד, להתאחדות הרבנים, ביניהם היו הנירבאטער ז"ל חי"ל ט"ב, האדמו"ר מפאפא זצ"ל  מארגארעטער רב הרב אברהם קליינמאן זצ"ל, שהוא גם כן היה לו שחיטת עופות אז.

האדמו"ר מפאפא הציע על השאלות הגדולות שיש לו!

האדמו"ר מפאפא שאל את הרבנים וסיפר להם מה שקורה אצלו,

הגה"צ ממארגארעטען עונה להאדמו"ר מפאפא, אצלינו בודקים כל השנים הצומת הגידין ובני מעים ויש לנו הרבה טריפות, ואפילו אצל האוי יוי גם כן בודקים, והטריפות מוכרים להגוים, אין כאן הפסד, זה רק מניעות הרויח, במקום לעשות מאה אלף דולר ליום, עושים רק 98 אלף דולר ליום, זה גם כן לא גרוע!!!

הרב המכשיר חי"ל טייטלבוים התחיל לצעוק בקולות, אצלינו לא בודקים ולא צריך לבדוק, אני לא מסכים לזה! זה הפסד מרובה, כי אצל הרב ממארגרעטען הבעל הבית שלו הוא גוי, ואצלו לא שייך ההיתר של הפסד מרובה.

הפאפא רב והמארגארעטענער רב זצ"ל ענו על זה, האיך יכולים להתיר הפסד מרובה לאכול ממש טריפות הלא זה ממש טריפה דאורייתא, זה כתוב בשולחן ערוך, זה לא חסידות!!!

הבאטערער צדיק אמר אני לא מסכים!!!

ונגמר המיטינג, יש גם כן טעיפ מהמיטינג הזה, מי שיש לו הטעיפ נא לשלוח אלינו, אני מוכן לשלם הרבה כסף על זה.

 

עכשיו אתם מבינים איך קורא דבר כזה שאף רב לא יודע הלכות מפורשות בשלחן ערוך, שכל אחד שלומד יורה דעה יודע את זה?

התשובה הוא:

א. רבי לא שנה רבי חייא מנין לו [ועיין ריטב"א על מסכת בבא מציעא דף ח' ע"א, ובמוהרי"ק שורש קע"ז שכתבו שכל הברייתות צריך שתהיינה רמוזות במשנה ואי לא אז פרכינן אי רבי לא שנאה ר' חייא מנין לו וע"ע שיטה מקובצת על ביצה דף כ"ד ב' וברש"י שם [דף] ו' ב' ד"ה וכי תימא].

א. הסטמארער רבי הגה"צ רבי אהרן שליט"א הלך לבקר את בית השחיטה בוויינלאנד הרבה פעמים ולא ראה שיבדקו צומת הגידין כלל וכלל וגם הבני מעיים, שכל הטריפות האלו נותנים לנו סאטמארער חסידים ושרים כל מקדש שביעי על נבילות וטריפות בהכשירם של רבני הזרע לבטלה רבנים, והעיקר הוא שהרבנים עושים כסף, כסף, ועד הפעם כסף.

לכן קרה המכשול הגדול הזה שהסטמארער רבי הגה"צ רבי אהרן שליט"א לא ידע!!!

אבל עכשיו שיודע כבר, בוודאי יביא מומחים גדולים שילמדו את המשגיחים איך לבדוק כל השאלות האלו.

אני דיברת עם רב אחד שעובד אצל עמפיירי, וסיפר לי שיש שם רב חסידי מומחה גדול וכל יום מטריף מאות ואלפים עופות מצומת הגידים בני מעים ושבירת עצמות.

ושוחט אחד סיפר לי שכל האוי יוי שחיטות שחטו לפני 40 שנה רק 300 עופות לשעה, והסאטמארער שוחטים התחילו לשחוט שוחד אחד 1200 עופות לשעה, וקלקלו את כל האוי יוי, שכבר גם כן התחילו לשחוט הרבה מאוד, עד שבלונדון שוחטים כבר שנים הרבה 1200 עופות לשעה וכל אחד יכול ללכת לבדוק.

כדאי שכל אחד ידע כשנוסע ללונדון, לא יטמא את נפשו בבשר נבילות וטריפות, כי הרב פאדווא הוא מאכיל נבילות וטריפות כמו אביו על אף שהיה גאון גדול, היה עומד על דעתו נגד כל הרבנים, [לא רק על כשרות השחיטה, אלא גם כן על עירוב, שכל הרבנים רצו לעשות עירוב, ורק הוא, רק הוא הרב פאדווא לחם נגד העירוב, עד שבנו קיבלו בירושה, גם כן את העירוב, וגם כן על השחיטה הטריפה שמאכילין את כל העיר נבילות וטריפות, ועל החלב העיר הגה"צ רבי אברהם לייטנער שמצא שם חלב דאורייתא, (אפשר כל זה לשמוע בהטייפ של אסיפה התאחדות הרבנים בפרשת החלב)] ז"ל.

אבל יש לו רק בעיה אחת גדולה - העירוב!

טיפש גדול ונורא!

תיתן לאנשים שלך לאכול כשר.

אתה חושב שאם אתה נלחם נגד העירוב לא ידברו על הנבילות וטריפות שאביך (וכן אתה) האכיל את כל לונדון 60 שנה?

ולא רק זה אלא שאפילו המקוואות גם כן לא הלך לראות כשבנו המקוואות!

אתה חושב שהעולם שיכור ולא יודעים איך שאביך נלחם במלחמת חרמה נגד כל הרבנים בלונדון שלא הסכימו לשחוט במכונה, שכל הששים שנים לא היה דבר כזה בכל יוראפ שישחטו במכונה, עד שאביך נלחם נגד כל הרבנים ועל אף שכל הרבנים אמרו טריפה, אביך אמר כשר, ויצאו ספרים שלמים נגד אביך!!!

 

 

אבן מקיר תזעק חלק א', בענין שחיטה ב"באקס" (פען בלע"ז): בו יבואר איך שהרב הנ"ל משקר במצח נחושה, ומזייף ביודעין דעת רבני וגדולי דורינו ודעת רבני וגדולי הדור שעבר אודות השחיטה בארצה"ב, ממה שהעתקנו מספר "בשבילי השחיטה" להגרש"ב ליברמאן שליט"א, ברוקלין תשנ"ח

ראה על צומת הגידין בשני דפים האחרונים של הספר.

יצא לאור על ידי הגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין שליט"א

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ראה ההמשך להלן בתוך הקונטרס


 

המלאך המות פותח לנפטר את הבטן שלו ואומר לו בלע מה שהוצאת

 


 

צומת הגידין
מפגש של גידים (מיתרים) מסויימים בבעלי חיים.

עצמות השוק מוקפים בשרירים. בסופם של השרירים יוצאים מהם מיתרים. בסביבות ה"ערקום" נראים גידים רבים. מפגש של שלושה גידים בבהמה נקרא "צומת הגידין". לאיזה מיתרים הכוונה בשלושת גידי "צומת הגידין" - מחולקות הדעות. בעוף ישנם ששה עשר גידים ב"צומת הגידין".
 


 


צומת הגידים בשחיטת הרב

הרה"ג יעקב אריאל
שאלות:
האם הכשרות שכבוד הרב נותן היא ברמת מהדרין? אני מתכוון לכשרות של עופות תנובה.
תשובה:
ב"עוף קור" בודקים ריאות וצומת הגידין של כל עוף ועוף.
 


 

 

מאת: הרב דב לנדאו

חבר בד"צ חוג חתם סופר בני ברק

 

כמדי פעם בפעם שוב עלתה השאלה בעניין העופות, כשרותם והידורם. הפעם הופרחו שמועות שונות על חלק מהמשחטות עד כדי הגזמה ועיוות האמת. לאור זאת נתבקשנו ע"י הקוראים להבהיר בכללות מה הם התנאים הנדרשים שימולאו בעת שחיטת העופות ובדיקתם, כדי שהכיתוב "מהדרין" המוטבע על גבי אריזת העוף יהיה אמין.

נקדים ונאמר שבזמנינו, כשהכל הפך להיות מתועש ובגדול, לא נוכל להגיע אף פעם לרמת הכשרות המקסימלית שהיה בידינו או בידי אבותינו בעבר. אם בעבר הלכו לשוחט עם עוף לשחיטה; בדקו אותו אם הוא הולך ארבע אמות לדעת ששדרתו לא שבורה, ואח"כ השוחט היה בודק את הסכין במתינות משך דקות ארוכות לפני השחיטה ולאחריה - הרי שכיום נראה את הדבר כנוסטלגיה. אם בעבר שוחט היה שוחט משך יום חמשה עשר עופות - הרי ישנן כיום משחטות בארץ ששוחט שוחט בהן כמות כזו לדקה אחת, ובמשך היום קרוב לאלף חמש מאות עופות. עוד עלינו להדגיש שהדברים האמורים להלן אינם מכוונים למשחטה מסויימת או רב כלשהוא, כי אם באופן כללי. אנו באים איפוא, לפרט מה הם התנאים הנדרשים לשחיטה מהודרת.

 

להלן יפורטו הדברים לפי סדר קבלת העופות למשחטה, שחיטתם, הכשרתם ואריזתם.

שאלת הזריקות

ישנן מחלות מסויימות המצריכות להזריק בעופות חומרי חיסון או תרופות. השאלה הנפוצה בזריקות היא לגבי ההזרקה שמזריקים לאפרוח במדגרה, מיד לאחר בקיעתו מהקליפה. האפרוח אז גדול קצת יותר מביצה בקליפתה, ואז הוא מקבל זריקות חיסון תרכיב מארק, ניו-קאסל מומת, תרכיב נגד אבעבועות ועוד.

כשמזריקים את החומר יש להקפיד שהחומר יאגר מתחת לעור. ישנן כיום כמה שיטות להזרקה; יש המזריקים את החומר בצואר, ויש המזריקים את החומר בירך. אפשר להזריק במקומות אחרים שבגוף, כגון בשרירי הכנפיים. ויש שמכניסים את תרכיבי החיסון במי השתיה ובעירפול. יש להדגיש, שהדבר תלוי גם בסוגי הזריקות למטרותיהן השונות.

בהזרקה בצואר יש להקפיד שלא לנקוב את הוושט (הוא הצינור שדרכו עובר האוכל אל הקיבה), שכאמור, אם ניקב אפילו נקב כלשהוא - נטרף בעל החיים. וכשמזריקים בירך צריך להקפיד שלא לפגוע בצומת הגידים. שכן אם צומת הגידין פגוע ייתכן שהעוף טרף. ומיד לאחר בקיעת העוף שכל כולו יכול להסגר בכף יד, ברור שבמחט אפשר לקרוע גיד ויותר.

אמנם כיום הולכת ומתפתחת שיטת הזרקה אל תוך הביצה מעל לאפרוח לפני שיצא לאויר העולם החומר מתפשט אל גוף האפרוח בלא שיפגע בו, אולם לאחר שהאפרוח יוצא מהמדגרה ומועבר למשק הוא מקבל חיסונים נוספים. שעליהם צריך לפקח.

 

בשאלת הזריקות מוצאים אנו את הגאון רבי צבי פסח פרנק ז"ל שדן בדבר בשו"ת סי' כ"ב, ואחריו מוצאים אנו בשו"ת מנחת יצחק ח"ז סי' נ"ג. ומסקנתו היא שאותם הידועים שהזריקו בהם, שיש לחוש לנקיבת איברים הפנימיים, ומכ"ש אם יש לחוש לנקיבת הסימנים (הכוונה לוושט) - אין להתירם. ואלה שלא ידוע אם הזריקו בהם ובאיזה מקום הזריקו - מעיקר הדין יש להתירם. ויש לדקדק לקנות מאותם היודעים שלא הזריקו בהם רק בשוק למעלה מצומת הגידים.

 

בדיקת הסכינים

חיה ועוף או בהמה שנשחטו בסכין פגומה - נתנבלו. וחובה היא לבדוק את הסכין לפני השחיטה, כפי שאמר רב חסדא במס' חולין (יז.) מניין לבדיקת הסכין מן התורה? שנאמר (שמואל א' - יד, לד.) "ושחטתם בזה ואכלתם", זה שאמר להם "בזה" בא לומר שבדק להם סכין.

 

הסכין צריכה להיות חד וחלק. סכין חדשה שהושחזה והרי אינה חלקה, אלא מגעתה כמגע ראש השיבולת שהוא מסתבך באצבע, הואיל ואין בה פגם - פסק הבית יוסף בשו"ע יו"ד סי' ח' ששוחטין בה. והוסיף הרמ"א ואין אנו נוהגים לשחוט בו לפי שאין אנו בקיאים בדבר.

וכן הביאו האחרונים להלכה למעשה (עי' בית דוד) שנוהגים שלא לשחוט בו אם לא בשעת הדחק. וביסוד הבית בבית דוד הביא בשם פר"ת סק"י שכ': דבר פשוט אצלי כי בזמן הזה אין בקי בדבר זה וכו', והמורה בזה להקל - הרי זה גס רוח בהוראה אם הוא חכם; ואם אינו חכם - הרי זה שוטה, רשע, מאכיל נבילות לישראל.

עוד נפסק: השוחט בסכין בדוקה ונמצאת פגומה - הרי זו נבילה. אפילו נגע בעצם המפרקת אין תולין שנפגמה בו אחר שחיטה, אלא חיישינן שמא בעור נפגמה, ונמצא שחט בסכין פגומה ואפילו בעוף.

 

לאור זאת הרי ברור שבמשחטה ששחטו כמה שוחטים בקצב מהיר, ולאחר שגמרו מצאו שהסכין פגומה - כל ששחט השוחט, שנמצאת סכינו פגומה, אסורים! ואף שיש מקומות שנוכל לסמוך על היתרים שונים, ביטולים או "כל דפריש - מרובו פריש" - הרי ברור שהמהדרין דורשים בשר ללא היתרים.

וכדי שלא להכנס לספקות והיתרים של הפסדים עלינו לדעת כל כמה זמן צריך השוחט או הבודק סכינים לבדוק הסכינים.

בשו"ע נפסק: השוחט בהמות רבות או עופות הרבה - צריך לבדוק בין כל אחד ואחד, שאם לא עשה כן ובדק באחרונה, ונמצאת סכין פגומה - הרי הכל ספק נבילות, ואפי' הראשונה. ומוסיף הרמ"א ומי שרוצה להכניס עצמו לספק זה א"צ לבדוק הסכין בין שחיטה לשחיטה.

בדרכי תשובה הביא בשם מנחה"ז, שבשוחט עופות שאין דרכם להפגם הסכין בשחיטתם - יש להקל בין שוחט לעצמו, ואף שוחט לאחרים כגון שוחט העיר, ובפרט בעופות הרבה שאין שהות כ"כ לבדוק יפה בין כאו"א רשאי להכניס עצמו לזה ולסמוך על הבדיקה שאחר כולם. ועי' מנחת יוסף בביאורים ס"ק פ"ג שכתב דהיכא שאפשר יבדוק אחר כל חמשה עופות וכו'. והפרי תואר ס"ק כ' כתב שחמשה נקרא הרבה, ע"כ יש להחמיר עכ"פ שלא ישחוט יותר מחמשה בלא בדיקה בינתיים. עיי"ש שהביא דעות נוספות.

 

ואיך סדר הבדיקה? אומר התבואות שור: סדר הבדיקה צריך להיות מתון מתון ובכוונה גדולה; בלב פנוי מכל מחשבות, והרבה צריך יישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין. הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים ושלוש ולא ירגיש בפגימה דקה, ואח"כ ימצאנה, כי הכין לבו באחרונה ובחינה חוש המישוש כפי כוונת הלב. ולכן אין למנות על זה כי אם יראי שמים ביותר, וחרידים על דבר ה', ואינם נבהלים ונחפזים בדעתם וכו'. וצריכים הממונים לחקור אחר כל זה, וגם לבדקם אם יש להם הרגשה טובה כשאר בני אדם השלימים בדעתם. וכל המרבה לבדוק אחר השוחטים בעניינים אלו הרי זה משובח.

 


 מה הולך עם האווזות?

איסור אכילת כבד אווז
"מנת הדגל של המסעדה היתה כבד אווז. בשלב מסוים המשגיחים אמרו
'אין יותר כבד אווז גלאט בגלל הפיטום'."

מתוך הכתבה:
http://www.nrg.co.il/online/12/ART1/052/187.html
פעם היו אוכלים כבד אווז רגיל איך שהוא, ללא פיטום מוגזם.

היום הפיטום של האווזים מוחדר בצינוריות ישר אל הוושט שלהם, דבר הגורם בכמעט וודאות להטרפת האווז, כך שגם הכבד שלו אסור.

הענין העסקי, כבד אווז מפוטם גדול כמעט בפי 4 מכבד אווז לא מפוטם.


---------------------------------------------------------------------------------
תוכל בבקשה להסביר לי איך הכנסת הצינורית לוושט ישירות גורמת להטרפת העוף?

למה יש כשרויות שנותנים הכשר לכבד אווז?

האם אין כאן גם בעיה של צער בעלי חיים, שעוזרים לאלו שעוברים על המצווה?
---------------------------------------------------------------------------------
כיום נאסר הפיטום בארץ לכן היצור עבר לחו"ל המפעל בבעלות ישראלית והם שולחים לארץ את הכבד אווז קפוא וכל זה כי המחוקק אסר את הפיטום בארץ הוא לא אסר את היבוא אחרי השחיטה בודקים את הוושט של כל אווז ששחטו כיצד בודקים מנפחים את הוושט על ידי צינור ולפי הצורך קולפים גם חלק מהעור החיצוני ובמידה שאין נקב אז שמים פלומבה ומכשירים לפעמים באמת יש נקב וליפעמים אין. הנקב נגרם בשעת הפיטום ברך כלל מהדחיסה או מהאווסה של כמיות אוכל מהצינורית לפעמים זה מחמת החולי וראית י גם גרגירי תירס שגרמו לנקב ואגב הניק מאמין בהשם כתב שהפיטום גורם כמעט בוודאות להטרפת האווז כך שגם הכבד שלו אסור המציאות מוכיחה שזה לא נכון בכלל ובוודאי שדינו של הכבד אינו שונה משאר האווז אגב אם יש בנינו חילוק על המציאות אני מזמין אותך לבא לבקר אצלנו במפעל.

-----------------------------------------------------------------------------------

 




 

ישנן משחטות שהדרישות של בעלי המפעל הן כה גבוהות, עד שהשוחט נאלץ לשחוט במהירות כדי להספיק לגמור את המכסה שהוקצתה לו. ולכן הוא שוחט אף שבע עשרה עופות בדקה, ומאבד את חוש ההרגשה שבידיו, ואינו יכול לדעת ולדייק אם שחט כהלכתה.

 

#מריטת הנוצות לפני השחיטה#. אחד הדברים  הפוסלים את השחיטה היא "חלדה", כמובא במשנה במס' חולין (לב.) ולשון חלדה מובא בגמ' שם (כ:) שהוא מלשון חולדה הדרה בעיקרי בתים שהיא מכוסה.

טעם האיסור הוא שכך קבל משה רבינו מסיני, שתהא השחיטה גלויה וניכרת. והסמיכו חכמים את הדבר לפסוק, שנאמר "ושחט אותו לפניו" (כ"ה בכף החיים יו"ד סי' כ"ד אות ל' בשם זב"ת אות ט').

במס' חולין (ל.) מובא בשם רבי שמעון בן לקיש מניין לשחיטה שהיא מפורעת (מגולה) שנאמר (ירמיה ט, ז.) "חץ שחוט לשונם מרמה דבר" וכו'. ובמלאכת שלמה למד שמכאן למדו על החלדה.

בשו"ע (סי' כ"ד סעיף ח') פסק: "החליד את הסכין תחת העור וכו' - שחיטתו פסולה". הרמ"א כתב: "וכן יש ליזהר בכבשים, שיש להם צמר מסובך בצואריהם, לתלוש הצמר המסובך שלא יבא לידי חלדה".

בדרכי תשובה ס"ק מ"ח הביא בשם השמ"ח סעיף י"ב ותב"ש סעיף י"ג, דלאו דווקא מסובך אוסר דיעבד, אלא אף כשאינו מסובך, רק כל שיש לו צמר מגודל בצוארו, שהסכין נכנס קצת מהם. וכן בעופות, שהנוצות גדולים בצוארן, יש לאסור אפילו בדיעבד. ובדע"ק נוטה להחמיר בזה, אע"פ שאין השער או הנוצה נוגע ע"ג הסכין, רק שפרוס ע"ג הסכין מלמעלה - אסור ג"כ, דבחלדה לא בעינן דווקא שיהיה מכוסה בלי הפסק בין המכסה להסכין.

הדברים הנ"ל הם הם המקור והסיבה לתלישת הנוצות. היו שטענו שאין להסיר את הנוצות, מאחר והרמ"א פסק בסי' כ"ג סעיף ו' שאם תלש הנוצות מן העוף ויצא דם - יש להטריף, דחיישינן לנקיבת הוושט. היו שהכחישו הדבר שיוצא דם.

 

צומת הגידים

צומת הגידים הוא מעין צומת, שבה נמצאים בעוף ט"ז גידים העוברים מהשוק לחלק התחתון של הרגל. וההלכה היא, שאם נפסק אפילו אחד מהם - הרי העוף טרף (עי' בשו"ע יו"ד סי' נ"ו).

ישנן שאלות נוספות בצומת הגידים: שמיטת גידים, דלקות, והתקשות המיתרים וקריעתם ועוד. כל אלה באופן כללי הם שינויים במבנה הגידין. שינויים אלה נעשים בדרך כלל, בעופות בני זמנינו, שגידולם הוא באופן תעשייתי; העופות אינם גדלים בצורה טבעית. אם נקח לדוגמא את קריעת הגידין הנגרם כתוצאה מפיטום יתר של העוף, העוף מגיע למשקל גבוה, לכן יש מעמסה של משקל יתר על מיתרים אלה.

ואכן, בספר קנה בשם סי' מ"ט יצא לידון והעלה, שאסור לאכול עוף עד שיבדקנו, ויברר שאין בעוף ריעותא במקום צומת הגידין. יש הסוברים שאף אם בדקו במראית העין, ובפרט אם בדקו זאת במשמוש - שרי לן, שהרי כשבודקים מבחוץ ורואים את הרגלים שאין בהם ריעותא (דבר שיעורר אותנו לחשוש שישנו קלקול כלשהוא) שוב נמצא שהרוב כשרים. ורוב רובם של הריעותא - בצומת הגידין הוא, מחשש שנפסקו הגידין. ואף אם נפסקו - אינם אלא מחמת ספק טריפות, שאין הדבר ברור שהגיד נחתך במקום המטריף. (עי' בהערות לספר כשרות וטריפות בעוף).

ייתכן שאכן מבחינה הלכתית אפשר היה להקל בזאת, אולם מאחר ועדיף ובטוחים אנו יותר כשפותחים את הצומת ועוד, כשממשמשים ביד מבחוץ. ישנה טענה שהבודקים לא עירניים משך כל שעות הבדיקה, לכן ישנה דרישה של צרכני מהדרין לפתוח את צומת הגידים, למשוך בהם ולראות אם לא נקרעו.

 

בדיקות הריאה

 

חז"ל מנו י"ח טריפות בבעלי חיים. והשאלה היא האם צריכים לבדוק כל בהמה או עוף ששוחטים אם יש בהם אחד מטריפות אלו או לא. תשובה לזה נמצא במס' חולין (יא.) שם הגמ' דנה מניין לנו שהולכים אחרי הרוב. ואם אנו הולכים אחרי הרוב, הרי רוב בעלי חיים אינם טריפה. ורש"י ז"ל (יב.) כתב בתוך דבריו, "אלא ודאי הלכה למשה מסיני הא דסמכינן ארובא אפי' היכא דאפשר אי נמי אחרי רבים להטות וכו', ואהא מלתא סמכינן ולא בדקינן כל י"ח טריפות. ונקובת הריאה (שבודקים) משום ששכיח בה ריעותא, בדקינן".

וכך פסק הרמב"ם בפרק י"א מהלכות שחיטה ה"ג: "כל בהמה חיה ועוף - בחזקת בריאים הם, ואין חוששין להם שמא יש בהם טריפה. לפיכך כשישחטו שחיטה כשירה, אינן צריכין בדיקה שמא יש בהן אחת מן הטריפות, אלא הרי הן בחזקת היתר עד שיולד להן דבר שחוששין לו. ואח"כ בודקין על אותו דבר בלבד".

ובהלכה י"א שם, כתב: "ויש מקומות שנופחין הריאה שמא יש בה נקב. ורוב המקומות אין נופחין, שהרי לא נולד דבר שגורם לחשש, ומעולם לא נפחנו ריאה בספרד ובמערב, אלא אם נולד לנו דבר שחוששים לו. ודברים אלו כולן אינן על פי הדין אלא על פי המנהג וכו', ומעולם לא שמענו במי שבדק עוף אלא אם נולד לו חשש".

בשו"ע סי' ל"ט פסק: "אין צריך לבדוק אחר שום טריפות מן הסתם, חוץ מן הריאה צריך לבדוק בבהמה וחיה אם יש בה סירכה, וכל הפורץ גדר, לאכול בלא בדיקה, ישכנה נחש וכו'". לאור דברים אלו נהגו לבדוק כל ריאת בהמה או חיה, ושל עוף לא היו בודקים.

ויש לציין לדברי המרדכי בחולין סי' תשל"ט, וז"ל: "יש לתמוה, כיון דפסקו רוב הגאונים וגם ה"ג ושאלתות דרב אחאי שיש לבדוק הריאה, לפי שטרפות שלה מצוי. למה אין אנו בודקים ריאה של עוף? כיון דאית ליה בדיקות וכו'. ואע"ג דלא שייך בה טרפות של סירכא, שאר טריפות שייך בה, כגון נקב ובועא בשיפולי ריאה וכו'. ובספר דרכי הלכה מהרה"ג ר' חיים שמרלר סי' ל"ט הביא בשם אגרות משה, שדן אם רשאים לכתחילה למסור העופות הנשחטים לנכרי שיפתחם, ולא ידעו אם היה שם איזה טריפות, ולסמוך על חזקת כשרות ורוב כשרות, ומסיק שאסור לעשות כן לכתחילה, דהא כל היכי דאיכא לברורי מבררינן, ואין סומכין על חזקת כשרות וכו'.

אולם מאחר וכיום מצויים מחלות שונות בריאות, נשתנו פני הדברים.

בספר "מזון כשר מן החי" הביא לדוגמא שתיים מהמחלות הפוקדות את ריאות העופות;

מחלת מרק ומחלת לויקוזיס בעופות. במקרים רבים של מחלות אלה מופיעים גידולים סרטניים בריאת העוף. למחלת מרק מספר צורות הופעה. הצורה הפוגעת בריאות מופיעה בעיקר בגיל ששה עד שנים עשר שבועות. במקרים אלו נשלחים הפטימים הנגועים לשוק. התמותה מהמחלה נמשכת עד לגיל ארבעה חדשים ומעלה. ריאה הנגועה במחלה, צבעה לבן אפור. לעומתה הראיה הבריאה נראית בחתך כעשוייה מגוש אחד, ומגעה הוא כבשר. עקב קשיותה של הריאה הנגועה נראים בבירור חריצי הצלעות, והחלוקה של הריאה לאונות נראית ברור יותר וכו'. המחלה השניה היא דלקת הריאות בתרנגולי ההודו וכו'.

כאמור לעיל, אם שכיח שיש טריפות צריך לבדוק. ומה נקרא שכיח?. בדרכי תשובה סי' ל"ט ס"ק ג' הביא בין דבריו, בשם שו"ת סי' ט"ו שכתב, שאם נמצא במקום ההוא שנטרף חלק א' מעשרה הנשחטים, נקרא מיעוט המצוי, וצריך לבדוק הכל. ולפי"ז אם נמצא שעשרה אחוז מריאות העופות פגועות במחלות הנ"ל, נזדקק לבדוק את כל העופות.

אולם אין הדבר פשוט, ונחלקו הדעות בזה. בספר "כשרות וטריפות בעוף" מהרה"ג ר' בנימין אדלר פרק ל"ט סעיף ב', כתב: בזמנינו נפוצה מחלה בריאות העופות, והרבה עופות נאסרים בגללה". וכתב אחד מרבני זמנינו (אבן ישראל פ"ז משחיטה) שאין זו סיבה לחייב את בדיקת כל הריאות של העופות, כי העוף שריאותיו נגועות במחלה זו אינה טריפה ודאית. אולם אחרים (שבט הלוי סי' י"ד וט"ו והר"י עדס בשם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב) מחייבים לבדוק את הריאות של כל עוף ועוף. ויש מי שדן להחמיר שמוכר העופות לא יוציא מתחת ידו את העוף עד שיבדוק את ריאותיו.

 -------------------------------------

הריאות והג"מ ניישלאס הקאשוי רב זצ"ל, ולהבחל"ח רבי מאטעלע שליט"א, והגה"צ רבי פישעלע אבדק"ק קלויזנבורג שליט"א, והכליות ומחלת הסרטן [קענסער רח"ל], וההעליקאפטער מאלבעני שיצאו 5 רופאים גדולים ממשרד הבריאות של ארצות הברית לסקרנטן פנסלוונייה

לפני 33 שנים כשנתעורר על ידי השוחט מקלויזנבורג ביוניאן סיטי שישנם יותר מ15 אחוזים ריאות עם בועות כמו בבהמות והוא בועה בשיפולי והוא ממש טריפה, ושלח לשאול את הרב הגה"צ האדמו"ר מקאשוי ורבי משה ניישלאס זצ"ל, ואמרו שכל הריאות הם טריפה, ושאל השואל את הגר"מ ומה עושים בסקווער?

ענה הרב שיש להם בודק מומחה שיודע  הכל!

השואל הלך להבודק המומחה ולדאבונינו לא ידע ולא שמע על בדיקות על הריאות.

השואל הלך תיכף להגה"צ רבי משה ניישלאס זצ"ל וסיפר לו מה שהבודק אמר לו.

הגה"צ ר"מ אמר שהבודק תיכף יבוא אליו ולמד איתו כל ההלכה, ואמר לו בדיוק מה צריך לבדוק על כל עוף ואם יהיה שאלה אז יבוא תיכף אליו.

הגה"צ ר"מ שאל את השואל ומה עושים שאר השחיטות והבוטשערס?

ענה לו ששאל כמה מהם ואף אחד לא יודע כלום על זה!

רב אחד טילפן תיכף לסקרענטען פענסלאווענייא איפה ששוחטים חסידי חב"ד, ושאל את הבעל הבית על זה [הבעל הבית שם ידוע לירא שמים], וענה שלא ראה הבעיות האלו, אבל ישנו היום בעיות מאוד גדולות, שבדיוק היום באו בהעליקופטער 5 רופאים מאלבני ממשרד הבריאות לבדוק העופות שמשלש אלפים עופות היו 600 עופות שעל הכליות היו כמו פצעים לבנים, והרופאים אמרו שזה ממש מחלת הסרטן [ומי שאוכל את העוף הזה מסוכן מאוד לקבל מחלת הסרטן] וכל עוף שהכליה שלו לא היתה נקיה הלך לאשפה.

הרב הזה סיפר להשוחט מיוניאן סיטי הרב יזראלי שליט"א מה שסיפר לו הבעל הבי של פענסלווניה, והרב יזראלי ענה לו שהוא גם כן ראה את המכות הלבנים על הכליות, ושאל את הגה"צ רבי פישעלע שליט"א וענה שעל פי הלכ זה כשר, אבל אם אתה רואה הרבה מזה אל תיקח את זה, ועכשיו ששמע שיש חשש של מחלת הסרטן בוודאי שלא יגע בזה אפילו כשיש רק דבר קטן.  

 

 

 

אכילה בכשרות

 

מאנסי קראקא

 

מנהרות הבשר

 

סאדאם-חוסעין

הוא הבעל המכשיר על כל המפעלי בשר בעזה
האם זה לא הכשר טוב??? הלא כולנו אוכלים מהבשר הזה לכבוד שבת קודש, ושרים ניגונים יפים "בשר ודגים וכל מטעמים" בניגונים חסידיים של בעלז באבוב סאטמאר ויזניץ גור קוסון טאש מודזיץ ספינקא תולדות אהרן תולדות אברהם יצחק וכו' וכו' וכל הרבי'ס אדמורי"ם וקדושים מחלקים שיריים מהבשר הזה.
ועכשיו אם אנחנו אוכלים עם ההכשר שלו, אז אנחנו חסידים שלו.
 

סאדאם-חוסעין
'saddam-hussein'

תמונה של הרב סאדאם חוסעין הבעל המכשיר הכי הגדול בעולם על המנהרות של הטריפות בעזה, במאנסי, ובוויליאמסבורג

הרכבת בא ישר לארץ ישראל מהמנהרות של עזה
בהכשר של סאדאם-חוסעין עם יאסיר-ערפאת

 

יאסיר ערפאת משתיק כל הקצבים
מאכילי נבילות וטריפות, שלא לגלות שהבשר בא מהכשר שלהם