WELCOME TO nuchem-rosenberg.com
child molestation INTERNATIONAL

Home Page

The INTERNATIONAL Association Of Child sexual abuse

מרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית עולמית

Call The weekly news Hot Line For Child sexual abuse International:

1-212-461-2778

Send E-Mail To:
rosenberg.nuchem@gmail.com


 

מי שיש לו חדשות על עון ויום המרגלים, וחדשות על דיהאן הי"ד, נא לשלוח אלינו.


תודה על החדשות ששלחתם לי:

ראיתי דיסק שרואים ושומעים איך שרבי יוסף חיים זוננפעלד הלך ביחד עם הרב קוק זצ"ל לבקש מפארלמענט של אנגליה לבקש שיתנו לעם ישראל מדינת ישראל, ושומעים שם שהרב זננפעלד ביקש מדינה.

מי שיש לו הידיעה איפו שיכולים לראות ולשמוע, נא לשלוח לנו.


 

היום פרשת קרח תשס"ט היה אסיפה של רבנים על דבר החרמות של סאטמאר ששמו על כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא ולא רוצים להוריד את החרם אחרי שעברו יותר מ 20 שנה.

הרבנים החליטו לעשות אדרבה ולהכניס בחרם את כל הרבנים שחתמו על החרם נגד האדמו"ר מבעלזא שליט"א, ובכך יסתיים פרשת החרמות של סאטמאר נגד מי שעומד להם בדרך.

בחרם האדרבה, יסגרו כל הרבנים הבתי מדרשות שלהם אוטומאטית, כי יהיה אסור להיכנס לבית המדרש שלהם בגלל החרם החמור.

המתפללים היחידים שיבאו להתפלל אצליהם יהיו אך ורק הפגועים שהם פגעו בהם, אבל יש שאלה גדולה אם אפשר לצרף אותם למנין כי בגדר שוטים.

השאלה הוא:

מה יהיה עם כל ההכשרים של הרבנים שנותנים הכשר, האם מותר לאכול את ההכשרים כמו הבד"ץ עדה החרדית או אסור, כי לא רק הם בחרם, ההכשרים שהם נותנים גם כן בחרם?

כפי שהרבנים שישבו ודנו בזה, זה שאלה גדולה אם מותר בכלל לאכול את המאכלים שלהם?

רב אחד אמר:

בואו ותראו איך שכל השחיטה של העדה החרדית פסול [גם כן בלי החרם הזה] ואסור לנגוע בזה, ומי שאוכל את זה אוכל ממש טריפות כל השנים בלא יודעים!

הרב עובדיה יוסף שליט"א מבאר בשו"ת שלו שבארץ ישראל היה הרב בית יוסף הרב של כל ארץ ישראל, והיה שחיטת בית יוסף שידוע שאסור לאכול סירכות וצריך להיות גלאט כשר, עד שבא הרב דיהאן ורצה לעשות מדינה משלהם עם הערבים ביחד, כידוע, ואז עשה שחיטה בפני עצמו, אבל על איזה היתר עשו את זה?

האם ברגע אחת זרקו את הרב בית יוסף החוצה מכל ארץ ישראל?

לחץ כאן

http://www.halachayomit.co.il/Default.asp?HalachaID=294

זאת אומרת 300 שנה

היה הכל כפסק מרן הבית יוסף, כי הוא היה רב על כל ארץ ישראל, ופתאום זרקו את מרן הבית יוסף עם הפסק שלו [מרן הבית יוסף], ועשו שחיטה עצמאית, שעל פי ההלכה הפשוטה - השחיטה הזאת של המתחדשים יהיה איזה גדולים שיהיה הכל טרף! - לא שאנחנו פוסקים כך - אלא השולחן ערוך פסק כך - ומה אנו רואים שהרב דיהאן כתוב על המצבה שלו שנפטר כ"ט סיון בדיוק ביום שהמרגלים נכנסו לארץ ישראל, [ראה תענית דוקא בדף כ"ט על יום הנורא כ"ט סיון שנכנסו המרגלים,] ומן הסתם בא גם כן לתקן חטא המרגלים, ואנו רואים בהכתבות שחלק גדול מהמלחמה שלו היית כדי לעשות שחיטה נפרדת של העדה החרדית, ובגלל זה נסע לירדן לדבר עם המלך לעשות מדינה נפרדת להעדה החרדית ביחד עם הערביים, [שלפי שיטת הויואל משה, זה גם כן ביהרג ואל יעבור, ראה ויואל משה, ולא ראה את הויואל משה כי עוד לא יצא לאור עולם], וזה היה גם כן עון המרגלים, שהפירות של ארץ ישראל לא היתה טובה, ואותו הדבר הוא בשחיטה, שהשחיטה של מרן הבית יוסף לא היתה טובה,

ראה במדבר פרק יד (ו) ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם: (ז) ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד: (ח) אם חפץ בנו ה' והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש:

ורצו לעשות שחיטה חדשה, [ואם על פי הלכה היה אסור] זאת אומרת שעד היום אנו אוכלים נבילות וטריפות, וכל זה ידוע לכל תלמיד חכם קטן, ואדרבה, מי שיש הערות נא לשלוח לנו, כל זה גילה לנו הרה"ג בהאסיפה שלו. [השם שמור במערכת]

הק' רבי יעקב ישראל דיהאן זצוק"ל הי"ד,
 

אנחנו לא מדברים כעת מהשגת גבול, שלפי הדברי חיים ועוד 30 פוסקים, שחיטת השגת גבול, טרף!

עכשיו אומר הרב שליט"א!

בואו ונשמע מי הוא הרב הראשי של ארץ ישראל, ועל מי ועל איזה פסק אנחנו סומכים?

 [ועכשיו בואו ותראו איך פוסקים בירושלים בעניני שמיטה סומכים על הבית יוסף שמותר לאכול פירות של גוים, - זאת אומרת שבשמיטה אנו סומכים להקל כפי שיטת מרן הבית יוסף - ובשחיטת אנו פוסקים להקל נגד מרן הבית יוסף, [מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל ראה:

 

רש"י ראש השנה דף יד/ב: מקולי בית שמאי כו' - בעירובין מפרש לה במחלוקת אחת, שיש מקום שנוטין בה דברי בית שמאי להקל, ויש מקום שנוטין בה דברי בית הלל להקל, כגון כמה חסרון בשדרה שלא תטמא באהל, בית שמאי אומרים שתי חוליות, ובית הלל אומרים חוליה אחת, וכן לטרפה, נמצאו דברי בית שמאי מקילין בטריפה ואומר עד שתחסר שתי חוליות, ובית הלל מחמירין בה ומקילין לענין טומאה, לומר שכיון שחסרה חוליא אחת אינה מטמאה, והאוחז בזו קולי בית שמאי וקולי בית הלל רשע, שהרי דבריו סותרין זה את זה כדי להקל, והאוחז בחומרי שניהם כסיל בחשך הולך הוא, שאינו יודע להבחין על מי לסמוך, אבל בשתי מחלוקות שהקילו אלו בזו ואלו בזו אין כאן לא משום רשע ולא משום סכלות, דסבירא ליה בהא כבית שמאי ובהא כבית הלל:

אי כבית שמאי בקוליהון ובחומריהון - אי לענין טומאה לא חשיב לה חסרון בחוליא אחת לענין טריפה נמי לאו חסרון הוא:

ואי כבית הלל - דאמרו חסרון הוא ליחשבה חסרון הכא והכא, והך דרבי עקיבא נמי סתרן אהדדי, דקא חשיב ליה שניה וקא חשיב ליה שלישית:

...] ידוע! {ובגלל זה לא בא רבינו הגר"א לא"י, כי בא"י פוסקים כהבית יוסף, והגר"א החזיק כשיטת המבי"ט, ומזה רואים כי העדה החרדית פוסקים כשיטת מרן הבית יוסף, ולפי זה כל השחיטה של העדה החרדית טריפה כל השנים 85 שנים} - אנחנו לא מדברים כעת על טריפות הכריסים שנותנים כבר 7 שנים טריפות ממש כפסק כל הרבנים של העדה, ובראשם הגר"ם שטרנבוך וכל הבית דין, (ואנחנו לא מדברים כעת על שמתירים פגימות קטנות וגדולות בהסכינים על סמך שהשוחטים אינם יכולים להעמיד סכינים טובים (על אף שיכולים לקבל שוחטים שכן יודעים להעמיד סכינים טובים, כמו שיש בשחיטות אחירות, רק שיעלה קצת יותר כסף)].

 

על זה צריכים לדון בכובד ראש, הגאון הצדיק הרב אלישיב והגאון הצדיק הרב מ. מ. משאפרן שליט"א.

בנתיים פסקו הרבנים להפסיק לאכול מהרבנים שחתמו על החרם עד שיצא הפסק להלכה בכתב!

ואולי אין איסור חל על איסור - כי השחיטה שלהם ממילא אסורה - וזה עוד לא אומר כי שחיטת הבית יוסף היום הוא באמת שחיטת בית יוסף שהוא גלאט באמת - כי היום אין דבר כזה של אמת - אנחנו רק מדברים מעיקרי ההלכה - ואדרבה שכל הירחונים יכתבו על זה ויבררו האם מותר לנו בארץ ישראל לאכול בשר בהמה? - ואולי בגלל זה הדור ירד כל כך אחורנית, כי חלק גדול של הילדים והבחורים נפגעו בעון דור המבול, כי לפי ההלכה אכלנו כל השנים האלו נבילות וטריפות כפסק מרן הדברי חיים זצ"ל.

למה בארץ ישראל הולכים יותר על פי הזוהר?

הזוהר ? לגאולה הוכן - בזוהר הקדוש מובא בכמה מקומות שהספר הזה נכתב לצורך הדור של הגאולה. ודבר זה נאמר לכותבי הזוהר על ידי אליהו הנביא בעצמו שהתגלה אליהם ואמר להם שהספר הזה יהיה לדור בתראה.

שולחן ערוך ? הכנה לגאולה. ובכל מקרה חשוב להבין שאחד הפעולות החשובות שעשה מר"ן רבי יוסף קארו ז"ל להביא גאולה לעם ישראל היה לכתוב ספר הלכה אחד לכל ישראל. ולמה? כי בעת שיצאו ישראל לגלות יצאו כולם מהארץ וגם נתפרדו לקהילות קהילות. זה נוהג בכה וזה נוהג בכה ואיפה יתקיים "משפט אחד ותורה אחד יהיה לכם". איך נקיים "לא תתגודדו"? לא תהיו אגודות אגודות. וזה היה סימן החורבן. כך מביאה הגמרא במסכת סוטה "מ?ש???ר?ב?ו? ז?חו?ח?י ה?ל??ב, ר?ב?ו? מ?ח?לו?קו?ת ב??י?ש??ר?א?ל, מ?ש???ר?ב?ו? ת??ל?מ?יד?י ש??מ??אי ו?ה?ל??ל, ש??ל??א ש??מ??ש?ו? כ??ל צ?ר?כ??ן, ר?ב?ו? מ?ח?לו?קו?ת ב??י?ש??ר?א?ל, ו?נ?ע?ש??ית ת?ו?ר?ה כ??ש??ת??י ת?ו?רו?ת". ודבר זה היה קודם הגלות בסוף ימי הבית השני שרבתה שנאת החינם ורבה הפילוג ומתוך כך בא החורבן. ונעשית תורה כשתי תורות.

למה רבי יוסף קארו עלה לארץ ישראל? רבי יוסף קארו עלה מתוך מטרה להביא גאולה. כי סוף הגלות הגיעה. כמו שנאמר לו על ידי המגיד בליל שבועות: "ועלו לארץ ישראל, כי יש לאל ידכם, רק שאתם מוטבעים בטיט חמדת תבל והבלו. והיוצא מכם ונזור אחור, דמו בראשו! וראו את אשר זכיתם אתם מה שלא זכו אחרים מכמה דורות". ובעקבות ההתגלות הזו "נדר החסיד (מרן רבי יוסף קארו זצוק"ל) ואני (רבי שלמה לוי אלקבץ) לשבת בארץ (ישראל), והחברים".

וכותב רבי שלמה הלוי אלקבץ לכל הקהל לעלות לארץ הקודש "לכן כל אחד יתן אל ליבו, ועינכם אל תחוס על כליכם, ולא יעצום עיניכם חמדת העולם ומעוט ההבטחה, פן תתנחמו ואין לאל ידכם. כי כבר אמר: "עת הזמיר הגיע" ולא כל העתים שוות. פיקחו עיניכם! ואין לי פנאי להאריך בזה יותר, וליבי בוער בקרבי. ראו כמה סיבות סבב האל עלי, מה שאין לשכל האנושי מבואר כן, ו"אני בער ולא אדע". והיתה כוונה מאתו יתברך להראות אלי את הענין הגדול הזה".

בעקבות ההתגלות הזאת כתב רבי שלמה הלוי את המאמר שמופיע בשל"ה הקדוש שהוא קיצור תיאור ההתגלות שהיתה להם וגם כתב את השיר "לכה דודי" שמטרתו לקרוא לכל ישראל לעלות לארץ כמותם. "התעוררי התעוררי כי בא אורך קומי אורי"- בא אורך ? הגיע זמן הגאולה.

חידוש הסמיכה הכנה לשולחן ערוך - רבו של רבי יוסף קארו היה המהר"י ביר"ב זצוק"ל. והוא חידש את הסמיכה שמטרתה לאחד את כל חכמי ישראל "כאיש אחד בלב אחד". בעקבות המסירות נפש שהייתה לרבי יוסף קארו על הצלחת הסמיכה אומר לו המגיד שיזכה לכתוב את ספרו השולחן ערוך. שהוא גם חלק מרכזי בגאולתם של ישראל. ספר אחד שמאחד את כל ישראל כאיש אחד בלב אחד. כמו שהיה ביום חג השבועות במתן תורה.

 ארץ ישראל מאחדת גם בפסיקת ההלכה

פוסקים כמרן בעל השולחן ערוך

הגאון העצום הרמ"א הכין פירוש נרחב על הטורים, וכדבריו בהקדמה לספרו "דרכי משה" גנז את דבריו כשראה את דברי הבית יוסף "כי דברי נגד החכם הנ"ל כאין נחשבו. ושרגא בטיהרא מאי מהני? וכפיס מעץ יבש כמוני מה יענה? כי בידיעתו הכוללת הקיף הכל. וה' ברך אותו בכל. דבר אחד ממנו לא נפל מכל". ואחר שראה ברוח קודשו את מעלתו של מרן הב"י והכיר מתוך דבריו כי הם מקובלים בשמים ובארץ. כתב שם שה' "הורה לי דרך ברור כשמש" לא לכתוב שו"ע כאשר חפץ, אלא להוסיף על דברי הב"י הערות, ו"לפרוס מפה על השולחן" ועל כן קראו לו בזמנו "בעל המפה".

בשו"ת הרמ"א סימן מ"ח כתב: "באתי להשיב מפני הכבוד לדברי הגאון הגדול מורינו ורבינו יוסף קאר"ו יצ"ו, אשר מימיו אנו שותים מקנקנו וכדו. ומה אוסיף בשבחו לכבדו, מאחר דכל מה דאת משבח ליה את מגנה במעשה ידו, יברכהו השם בנפשו ומאודו. ובהיות כי אחר השבח ראוי להיות התפלה, על כן אתפלל אל ה' על העתיד להאריך ימי מורנו ורבינו, נשיא אלהים בתוכנו, ושנותיו בטוב ובנעימים לבלות עד בשוב ה' שיבת ציון יראו עיניו ועינינו". ובהמשך דבריו כותב "והנה חלילה להמרות דברי מעלת כבוד תורה דמר וכל החולק עליו כחולק על השכינה".

גם ה"מגיד" אמר למרן רבי יוסף קארו "ויען כי מסרת נפשך על חזרת עטרת הסמיכה ליושנה תזכה להיות מוסמך מכל חכמי ארץ ישראל ומחכמי חוץ לארץ ועל ידך אחזיר הסמיכה ליושנה ואזכך לגמור חבורך וכו' ובמקום אחר הוא אומר לו "ופסקיך נקיים מכל סייג וטעות, ולהדפיסם ולפשטם בכל גבול ישראל".

ובאמת פסקיו של מרן רבי יוסף קארו ז"ל נתקבלו, וגם ההולכים בדרכו של מרן בעל הבן איש חי זיע"א קיבלו את פסקיו של מרן בכל דבריו כמו שמובא בשו"ת רב פעלים שו"ת רב פעלים (חלק ב - יו"ד סימן ז) "מאחר שאנחנו קבלנו הוראת מרן ז"ל, וכאן פסק הדין בלי שום חולק, וגם שהוא להחמיר, אפילו אם יבואו מאה אחרונים לחלוק עליו להתיר אין שומעין להם, כי אנחנו מחויבים ללכת ע"פ הוראותיו מכח הקבלה שקבלנו, חוץ מדבר שיש בו מנהג ברור שנהגנו בו הפך, אז גדול כח המנהג המוסמך על סברת הפוסקים, ולכן בדין זה שפסק מרן ז"ל בשלחנו הטהור כסברת המחמירין, ולא הביא סברת המקילין אפילו בלשון "וי"א", או "יש מי שאומר" - אין אנחנו יכולין לזוז מדבריו".

וכן כתב בשו"ת רב פעלים (חלק ב - חו"מ סימן ג) "הנה נודע כי פה עירינו בג'דאד יע"א, בתריה דמרן ז"ל בשולחנו הטהור גרירן הן בדיני איסור הן בדיני ממונות, חוץ מאותם דברים הידועים לנו שפשט המנהג בעירינו כדעת רמ"א בהג"ה או כדעת שאר פוסקים הפך דעת מרן ז"ל דאז אזלינן בתר המנהג הן להקל הן להחמיר, וכן נמי בדיני גיטין וקדושין המנהג ברור פה עירנו למיזל לחומרא אפילו בדבר שפסק מרן להקל, וכמ"ש הגאון מהריט"א ז"ל על מנהג עה"ק ירושלים תוב"ב, וכן קבלו חכמי עירינו מהרה"ג עט"ר מו"ז רבינו משה חיים זלה"ה, על מנהג עירינו בג'דאד יע"א, ועל כן בדיני ממונות אין פה עירינו טענת קים לי נגד סברת מרן ז"ל שפסק בשולחנו הטהור אלא מוציאין מיד המוחזק ע"פ סברת מרן ז"ל".

מסקנת הדברים שאנו פוסקים כמו דעת רבי יוסף קארו זיע"א. אמנם צריך לדעת כי "אין כלל בלי יוצאים מן הכלל" כמו שהביא בעל הבן איש חי ברב פעלים "חוץ מאותם דברים הידועים לנו שפשט המנהג בעירינו כדעת רמ"א בהג"ה או כדעת שאר פוסקים הפך דעת מרן ז"ל דאז אזלינן בתר המנהג הן להקל הן להחמיר". ואין זה סותר את הכלל כי ברוב מוחלט של הפסקים אנו פוסקים כמותו. והיוצאים מה הכלל הזה אינם סותרים את הכלל כיון שברוב מוחלט של הפסקים אנו פוסקים כמותו.

 

הוראת הגר"א לתלמידיו

הגר"א ידע את ערכה של ארץ ישראל לעשות את כל ישראל כאיש אחד בלב אחד. "גוי אחד בארץ". ולכן הוא התאמץ לעלות לארץ ישראל לא רק מהבחינה הפיזית אלא גם במשמעות הרוחנית שלה. מו"ר הרב שליט"א תמיד מספר על הגר"א שנפרד מאשתו, מאמו, מילדיו ומתלמידיו ורצה לעלות לארץ ישראל והוא הגיע עד קושטא וחזר ויש הרבה נימוקים מדוע חזר הגאון לוילנא.

הרב אריה לוין ע"ה הידוע בכינוי 'הרב של האסירים' היה לו הרבה כתבי יד של הגאון מוילנא והוא היה בדור שלנו הבקי מאד בכתביו והוא היה אומר: אני שמעתי וכן כתוב שהגאון מוילנא החליט לעלות לארץ ישראל ואמר אני בא"י אנהג כמו שנוהג הבית יוסף. כל זאת כל מנת שיהיה משפט אחד לכולם. כשהוא שלח את תלמידיו לארץ אמר להם: אתם ביום חול המועד אל תניחו תפילין כמו שפוסק הב"י.

אבל בוויכוח של הב"י והמבי"ט בעניין השמיטה הוא סבר הגר"א כדעת המבי"ט. כשהגיע לקושטא אמרו לו שב"י ובית דינו הטילו נידוי וחרם מי שלא ינהג כמותם וינהג כמו המבי"ט. אמר הגאון: מה אעשה? אני סובר כמו המבי"ט, ואם אבא לארץ ישראל ואנהג כמו הב"י זה נגד דעתי, אבל מצד שני אינני יכול לעשות חומרא כי אם אני אוציא מעשר או תרומה ואזרוק את זה לאשפה זה אסור כי ישנה קדושת שביעית לדעת המבי"ט.

ולכן אמר הגאון אינני יכול לחלוק על הב"י ואני סובר כמו המבי"ט ואינני רוצה לבא לא"י לפסוק כנגד הב"י שהוא הטיל חרם לכן חזר לווילנא.

גם הבית יוסף עצמו לא רצה חלילה שמספרו יהיו מחלוקות ולכן הוא כתב שבמקום שיש מנהג ידוע לא לשנות את המנהג. ובספר ארץ החיים כלל ה' מובא שהוא אמר פה אל פה למהר"ם גלאנטי שבכל מקום שהמנהג שלא כדבריו ? שלא ישנו ממנהגם. והביאו הפוסקים שאפילו מנהג שיצא אחר כך. לכן פסק הבן איש חי שבכל ספק ברכות אנו אומרים להקל חוץ ממקום שנהגו.

 

למה מחמירים כשאפשר כדעת הרמ"א?

למרות הכלל שאנו פוסקים כמו מרן בכל דבר. יש פסקים שבהם כולם פוסקים על פי המנהג באופן שונה מפסקי מרן. וזה לא סותר את הכלל שהובא לעיל.  כי לרוב זה רק לחומרא "מהיות טוב" שבכל מקום שיש בו מחלוקת אנו לכתחילה חוששים לדעת האוסרים, ולכן גם במקום שהרב בית יוסף הכריע כדעה מסוימת הוא הביא גם את הדעות האחרות כדי שבמקום שאפשר נחמיר כדעה השניה.

ראשון לכולם הוא החיד"א שכתב בברכי יוסף (חו"מ כה ו) "ואנן בני ארץ ישראל בתר מרן גרירן אם לא שהיה לחומרא שראוי לחוש להחמיר. וכן בספרו טוב עין "אנו קיבלנו הוראות מרן מכל מקום בכמה דברים מחמירים כדעת מור"ם" (יח סח ועיין ארץ החיים כללים יב).

וכן כתב מורו של החיד"א הרב נחפה בכסף (ח"ב נח:) שבירושלים קיבלו הוראות הרמ"א במקום שמחמיר. וגם הכלל הזה הוא לא מוחלט. כי לפעמים מקילים בערב שבת. (מחזיק ברכה יו"ד מא ס"ק ה). ולפעמים לא התקבלה חומרתו. בכל מקום ומקום לפי ענינו. וכדבריו הביאו כל חכמי הספרדים. (הרוצה יעיין במאמרו של הרב יצחק טאופיק שליט"א על הנושא הזה של קבלת הוראות מרן. הובא בסידור "תהילת יצחק" ובעוד מקומות).

ומביא שם את השדי חמד שאומר בכללי הפוסקים (ח"ו יג לא) "שאף כי קיבלנו הוראות מרן בין להקל בין להחמיר ואפילו בספק תורה מכל מקום השרישונו בעלי הכללים שהיכא שרבו המחמירים על המקילים ואין הפסד מרובה ראוי לחוש לדעת המחמירים".

וכך כותב כף החיים (תמ"ז עז) והשולחן גבוה ורבי חיים פלאגי. ופני יצחק אבולעפיא. והשדי חמד. וארץ החיים. וכך כתב הרב בן ציון אבא שאול בספרו אור לציון (ח"ב מבוא ענף ב).

וכן דעת השולחן ערך שכתב גבי תפילין וירא שמים יצא ידי שניהם. כי חוששים לדעה השניה לחומרא.

 

 


הקדוש הרב דיהאן הי"ד
נפטר כ"ט סיון
ביום שנכנסו המרגלים לארץ ישראל

 

 

הסאטמאמרע ציוניסטין רצו כבר להרוג הרבה פעמים, כמו רבינו נחום שליט"א, ועוד, לא בגלל שרבינו נחום רצה לעשות מדינה, אלא בגלל שרצה להציל את ילדי תינוקות של בית רבן, שהעולם עומד עליהם!

ליתר פרטים לחץ כאן


השתוקקותו של הדברי חיים מצאנז זיע"א לארץ ישראל


 

 

 

 

בכל מקום שכתוב דיהאן תקראו רבינו הקדוש נחום ראזנבערג

בכל מקום שתקראו ציונים תקראו סאטמאר החילוק הוא שדיהאן מת על קידוש השם ורבינו הקדוש הציל אותו הקב"ה כמו אברהם אבינו בכשן האש

בכל מקום שתקראו נטורי קרתא תחשוב, איפו הם עכשיו?

בכל מקום שתקראו ה"וועד הלאומי" הטרוריסטי בראשות ד"ר וויצמאן שר"י תחשבו סאטמאר בנשיאות הרב זאלי

כמידי שנה בשנה לקראת יום הרצחו של הקד' דה האן הי"ד, [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג] מפרסמת נטורי קרתא את נוסח המודעה המצ"ב, שחיבר מורנו הרה"צ ר' עמרם בלויא זצ"ל ליום היארצייט של האיש הנפלא שהציל כפשוטו כמשמעו, את היהדות החרדית מידי צפורני הציונים, הלא הם חבורת ה"וועד הלאומי" הטרוריסטי בראשות ד"ר וויצמאן שר"י, ואף העמיד בסכנת קיום ממשית, את המפעל הציוני הטמא כולו.

 

דמו של הפרופ' דה האן הי"ד [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג] עדיין שותת ומבעבע, ולא ינוח ולא ישקוט, עד תתבטל ותקרוס במהרה מלכות השמד הציונית שרצחה אותו נפש. 

* * *

85 שנים בדיוק עברו מאז פילחו כדורי העופרת הציונים את ליבו הטהור של פרופ' דה האן. [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג]  שמונים וחמש שנים אומללות, שמונים וחמש שנים בהם לא הצליחה היהדות החרדית לזקוף את ראשה בקרב מלכים ורוזני ארץ, כפי שעשה זאת בגאונות אדירה הפרופ' דה האן עבור בני הישוב הישן, ללא פחד ומורא, כשהוא יודע בדיוק מאילו מהלכים חוששת המנהיגות הציונית. 

 

דה האן הבין את מה שרבים וטובים מבני היהדות החרדית ומנהיגיה לא הבינו, או שהבינו אך לא היה בידם להוציא זאת מהכח אל הפועל.

 

דה האן הבין [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג] שהנשק האמיתי מול הציונים הוא אך ורק דה לגיטמציה של הציונות כמייצגת של העם היהודי, בקרב העמים כולם. 

 

מזה פחדו ראשי "ההגנה" פחד מוות. [סאטמאר] החלוצים הציונים [סאטמאר] סבלו את רבה של ירושלם הגאון הצדיק ר' יוסף חיים זאנענפעלד זצ"ל שניהל נגדם מלחמת חרמה, ואף את לוחמי מלחמות השם - אנשי נטורי קרתא שעמדו בחוד החנית נגדם בהפגנות ומחאות בלתי פוסקות, וכן באי אלו מכתבים לאו"ם וכד', יכלו ה"חלוצים" עוד איך שהוא לסבול. כדי לבלום את נטורי קרתא או אפילו את העדה החרדית, די היה במשחקי "חתול ועכבר" בירושלים, ונדמה שככה זה נותר אף עד היום. 

 

אך לא כשמדובר בדה האן. [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג]

 

כי דה האן [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג] היה האיש שבישר את המוות המוחלט של הציונות  [סאטמאר] כולה. דה האן היה האיש שהתעתד למחוק את נביחות הציונים אצל האנגלים, ולאיים על ביטולה של הצהרת בלפור כולה. דה האן היה גם האיש שהתעתד להוציא רבבות ואולי אפילו מאות אלפי יהודים, מהגטו הפוליטי המסוכן שיעדו להם באטימות ובאכזריות, ראשי ארגון המאפיה הציונית העולמית. דה האן לא הוציא מודעות רחוב או פשקווילים, הוא גם לא ארגן עצרות מחאה ותפילה בשטיבלך "ישועות יעקב". הוא פשוט שיחק עם הציונים במגרש שלהם. דה האן הזניק את העדה החרדית קדימה, יחצ"ן אותם בצורה פאנטסטית בפני השלטונות הבריטים, וכלי השחמט שלו הלכו וסגרו על הוועד הלאומי של ד"ר וויצמאן מכל כיוון. 

 

* * *

את דה האן רצחו מהר.  [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג] ועם מותו, נשמו המפלגות הציוניות כולן לרווחה.

 

שכן עם מותו, חזרו נטורי קרתא והעדה החרדית למקומם ה"טבעי" בעיני הציונים, "שמורת אינדיאנים" קטנה בתוך מאה שערים, שקל להציגה כלא רלוונטית. על שאר העדות והקהילות היהודיות הקטנות והחלשות שהיו אז באר"י, השתלטו הציונים כמובן במהירות ובקלות.    

 

דה האן  [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג] אמנם נרצח, אך דרכו [הוא ודרכו] לא נרצחה כלל. היא מעלה אמנם אבק רב, ממתינה לגואל.  


>
כמידי שנה בשנה לקראת יום הרצחו של הקד וש
>
דה האן הי"ד, מפרסמת נטורי קרתא את נוסח 
>
המודעה המצ"ב, שחיבר מורנו הרה"צ ר' עמרם 
>
בלויא זצ"ל ליום היארצייט של האיש הנפלא 
>
שהציל כפשוטו כמשמעו, את היהדות החרדית 
>
מידי צפורני הציונים, הלא הם חבורת 
>
ה"וועד הלאומי" הטרוריסטי בראשות ד"ר 
>
וויצמאן שר"י, ואף העמיד בסכנת קיום 
>
ממשית, את המפעל הציוני הטמא כולו.
>
>
דמו של הפרופ' דה האן הי"ד  [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג] עדיין שותת 
>
ומבעבע, ולא ינוח ולא ישקוט, עד תתבטל 
>
ותקרוס במהרה מלכות השמד הציונית [סאטמאר] שרצחה 
>
אותו נפש.

> 85
שנים בדיוק עברו מאז פילחו כדורי 
>
העופרת הציונים את ליבו הטהור של פרופ
>
דה האן. שמונים וחמש שנים אומללות
>
שמונים וחמש שנים בהם לא הצליחה היהדות 
>
החרדית לזקוף את ראשה בקרב מלכים 
>
ורוזני ארץ, כפי שעשה זאת בגאונות אדירה 
>
הפרופ' דה האן עבור בני הישוב הישן, ללא 
>
פחד ומורא, כשהוא יודע בדיוק מאילו 
>
מהלכים חוששת המנהיגות הציונית.
>
דה האן  [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג] הבין את מה שרבים וטובים מבני 
>
היהדות החרדית ומנהיגיה לא הבינו, או 
>
שהבינו אך לא היה בידם להוציא זאת מהכח 
>
אל הפועל.
>
דה האן  [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג] הבין שהנשק האמיתי מול הציונים 
>
הוא אך ורק דה לגיטמציה של הציונות 
>
כמייצגת של העם היהודי, בקרב העמים כולם.
>
מזה פחדו ראשי "ההגנה" פחד מוות. החלוצים 
>
הציונים סבלו את רבה של ירושלם הגאון 
>
הצדיק ר' יוסף חיים זאנענפעלד זצ"ל 
>
שניהל נגדם מלחמת חרמה, ואף את לוחמי 
>
מלחמות השם - אנשי נטורי קרתא שעמדו 
>
בחוד החנית נגדם בהפגנות ומחאות בלתי 
>
פוסקות, וכן באי אלו מכתבים לאו"ם וכד', 
>
יכלו ה"חלוצים" עוד איך שהוא לסבול. כדי 
>
לבלום את נטורי קרתא או אפילו את העדה 
>
החרדית, די היה במשחקי "חתול ועכבר
>
בירושלים, ונדמה שככה זה נותר אף עד היו
>
אך לא כשמדובר בדה האן.
>
כי דה האן  [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג] היה האיש שבישר את המוות 
>
המוחלט של הציונות כולה. דה האן היה  [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג]  
>
האיש שהתעתד למחוק את נביחות הציונים 
>
אצל האנגלים, ולאיים על ביטולה של הצהרת 
>
בלפור כולה. דה האן היה גם האיש שהתעתד 
>
להוציא רבבות ואולי אפילו מאות אלפי 
>
יהודים, מהגטו הפוליטי המסוכן שיעדו 
>
להם באטימות ובאכזריות, ראשי ארגון 
>
המאפיה הציונית העולמית. דה האן לא 
>
הוציא מודעות רחוב או פשקווילים, הוא גם 
>
לא ארגן עצרות מחאה ותפילה בשטיבלך 
> "
ישועות יעקב". הוא פשוט שיחק עם הציונים 
>
במגרש שלהם. דה האן הזניק את העדה 
>
החרדית קדימה, יחצ"ן אותם בצורה 
>
פאנטסטית בפני השלטונות הבריטים, וכלי 
>
השחמט שלו הלכו וסגרו על הוועד הלאומי 
>
של ד"ר וויצמאן מכל כיוון.
>
את דה האן רצחו מהר. ועם מותו, נשמו 
>
המפלגות הציוניות כולן לרווחה.
>
שכן עם מותו, חזרו נטורי קרתא והעדה 
>
החרדית למקומם ה"טבעי" בעיני הציונים
> "
שמורת אינדיאנים" קטנה בתוך מאה שערים
>
שקל להציגה כלא רלוונטית. על שאר העדות 
>
והקהילות היהודיות הקטנות והחלשות 
>
שהיו אז באר"י, השתלטו הציונים כמובן 
>
במהירות ובקלות.
>>
דה האן אמנם נרצח,  [רבינו הקדוש נחום ראזנבערג] אך דרכו לא נרצחה כלל
>
היא מעלה אמנם אבק רב, ממתינה לגואל.