WELCOME TO nuchem-rosenberg.com
child molestation INTERNATIONAL

Home Page

The INTERNATIONAL Association Of Child sexual abuse

מרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית עולמית

Call The weekly news Hot Line For Child sexual abuse International:

1-212-461-2778

Send E-Mail To:
rosenberg.nuchem@gmail.com


 

Regarding Yosef duvid krausz

 

Jun 22 09

 

Dear Rabbi Rosenberg,

 

First I would like to express my thanks and gratitude for myself and in the name of many of my friends and colleagues who listen to your hotline every week and Klal Yisroel will be forever grateful for the great work you are doing in getting rid of all the machshisim and shedding a light on to the terrible corruption that is plaguing our community.

 

I am Yoel,  a 34 year old baal Habus. (this is not my real name Joel - i am using an anonymous email address for now - just in case - to be on the safe side - until I am comfortable)

 

 

When i was a 19 year old teenager I had a very bad experience with yosef Duvid krausz and his shitef lidvar aveireh yidel shlesinger. they had some nonsense allegations on me fabricated by another bochur in the yeshiva and they harrassed me, made my life miserable and tortured me so long...even after i became a chusen and even after i got married.....

 

i would liek to share this story with you, so that you know how rotten these people are and how much pain and suffering they caused me.  if its of any interest,. please respond. thank you very much

 

Jun 16 09

holy reb nuchim

Divri chachmim don’t need chizuck however its only appropriate to start this email with a  big thanks for your heroic work which has made it possible for our children to be in a safer environment, and I pray to hashem to give you all the necessary tools to succeed le’orich yomim. 

 

Recently a baal koreh of a shul in WMSBG attempted to rape a married woman, and the shul is trying to cover up the story and is considering to allow this man to continue his position as baal koreh, they are trying to justify this claiming that he fell thru once and the woman does not dress tznius’dig therefore he and his family should not be hurt. (the fact is there has been many issues with this man before for instance learning with newlywed woman hilchos tevilah one on one in their house)

 

 I would like to bring to the members attention the halochic stance of an over avayrah as a baal koreh if we as members of the shul are entitled to know if and how he did teshuvah, I wasn’t able to find any sources or teshuvah’s other than for a baal tefilah, please share with me any references you may have for this circumstance. Thank you.

 

p.s. please keep this anonymous. Thank you.

 

בעלזא רבי צועק!

 

 מזמן של משה שווארץ לא היה מי שיתן לי על הראש כמו רבינו הקדוש נחום ראזנבערג שליט"א!

מה אפשר לעשות להשתיק אותו?


תשובה!

רבינו הקדוש מבעלזא!

רבינו נחום רוצה רק שתקיים את פרשת אחרי קדושים. ואם יהיה לך בכל המוסדות מעגל סגור, רבינו נחום יכול לבא לטיש שלכם לחטוף שריים!

משה שווארץ חשב ביזנעס בשביל העדה, והיה שונא של בעלזא.

רבינו נחום אוהב אתכם מאוד, אבל לא יכול לשמוע זנות!

הקב"ה שונא זימה הוא!

התשובה הוא מעגל סגור! כמו שיש כבר בהרבה מוסדות, ובקרוב בוודאי לא יהיה מוסד בלי מעגל סגור! כי כל ההורים מוציאים את ילדיהם, ולא ישלמו יותר להת"ת שכר לימוד, כי אם אין מעגל סגור, אתם צריכים לשלם לההורים שלוקחים ילדיהם ומתעללים בהם.

והיות וידוע שהאדמו"ר מבעלזא עובד קשה על החינוך ובאמת הוא צדיק, רק האנשים הקרובים שלו התעו אותו, על כן באנו לעורר אותו.

גם כן כל הפיגועים שירדו מהדת גם כן יבואו על ידי זה חזרה ליהדות.


 

 

  1. מעיין השבוע  /  מטות-מסעי

    הכר את עצמך

     

    סיבות רבות ליציאה למלחמה, בדרך כלל, כבדות משקל הן. שהרי מלחמה דבר רציני היא. סכנת נפשות, והוצאותיה רבות. יש המבקשים לכבוש שטחים, יש הרוצים להשתלט על אוצרות טבע. יש הרוצים כבוד ושררה, יש המבקשים נקמה וגמול. בקצרה, תמיד יפעלו כאן הגורמים המוציאים את האדם מן העולם: הקנאה, התאווה או הכבוד. כמדומה, שמלחמת מדיין בפרשתנו חריגה ויוצאת דופן, אחת ויחידה בתולדות עולם. עם יצא למלחמה מסיבה אחת ויחידה: משום שביקשו להחטיאו. רק עם ישראל מסוגל לצאת למלחמה עקב כך. בדבר ה' יצאו, ועליו בטחו. צבא מועט כל כך גייסו, אלף לוחמים מכל שבט. לוחמים שאינם מאומנים. ושנים עשר אלף איש כבשו מדינה שלמה, הכריתו עם שלם, לקחו עשרות אלפי שבויים, ולא נפל מהם איש, כולם שבו בשלום! כך זה, כשה' עוזר.

    עם שובם, שלחו את המפקדים. בידם כל תכשיטי נשות מדיין. צמידים ורבידים, טבעות ועגילים. את הכל מבקשים הם להביא לאוצר בית ה'. "אמר להם משה לישראל: שמא חזרתם לקלקולכם הראשון?" הביט בחשדנות על התרומה, חשש שמבקשת היא לכפר על חטא. אולי התירו רסן במלחמה, פרצו גדרי צניעות!!? חלילה, השיבו. "אמרו לו: לא נפקד ממני איש". אחד לא סטה מדרך הישר.

    "אמר להם: אם כן, כפרה למה? אמרו לו: אם מידי עבירה יצאנו, מידי הירהור לא יצאנו ! !

    אנשים מתייחסים בסלחנות להרהור אסור, ולגורמיו: ראיה, שמיעה. הבורא יתברך, יוצר האדם ומכיר כוחות נפשו, אינו סובר כך. אסר זאת עלינו באיסור לאו: "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". להלכה, המסתכל כדי להתפעל ולהנות מהראיה, עובר איסור מן התורה.

    ומדוע ההתייחסות המהמירה? נצטט אימרה של רבינו ה"חפץ חיים" זצ"ל, מימרה ובה שמונה מילים: "מהו האדם"?-

     

    נעצור כאן לרגע, נחשוב, מה היינו עונים על שאלה זו. מהו באמת האדם, מה תוכנו. איך היינו מגדירים, למעשה את עצמנו.

    נזכור, נותרו לנו שש מלים להגדרה זו. איך הייתי מגדיר את עצמי, את זולתי, את האנושות כולה, בשש מלים? נחשוב על שלוש תשובות, ונראה האם קלענו למטרה.

    ותשובתו של ה"חפץ חיים": "מהו האדם – מה שהוא רואה, ומה שהוא שומע", זה מה שבונה אותו, זה מה שיוצק את יסודותיו, זה מה שממלא אותו תוכן. ולא, אין המדובר באנשים שאינם חושבים, שאינם הוגים, שאינם יצירתיים. אבל גם הם קולטים ופולטים. והגיגיהם ורעיונותיהם בבואת קליטתם. הוא שאמר הכתוב: "שתה מים מבורך, ונוזלים מתוך בארך". בתחילה האדם כבור, שממלאים אותו מן החוץ. לאחר מכן נובע הוא כבאר, משלו. והשאלה: מה קלט, ממה הושפע, ומה השפע. לפיכך, את כל גדלותו של רבי יהושע בן חנניה, מגדולי תלמידי רבן יוחנן בן זכאי, ייחסו לאימו שהביאה עריסתו לבית המדרש, "בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה"! לפיכך הורה מרן ה"חזון איש" זצ"ל שאחד הדברים החשובים ביותר בגן הילדים – וגם בבית, כמובן – שעל הקיר יתנוססו תמונות של רבנים, גאונים וצדיקים. זה משפיע. ולא רק משפיע אלא בונה, יוצק יסודות. ומעשה ביהודי שנפגע אנושות וזקוק היה לאישפוז ממושך במחלקה שיקומית. ערב הגיעו לשם הקדים מרן ה"אבי עזרי" זצ"ל ושלח אחד ממקורביו להודיע באיזה חדר ישוכן, להוריד את הפוסטרים שהתנוססו שם ולתלות תמונות רבנים. כדי ששיקום הגוף לא יבוא על ידי חורבן הנפש !!!

    ומעתה, רצונך להכיר את עצמך, הראי לפניך: ערוך סקירה וסריקה, הזכר מה אתה רואה ומה אתה שומע, ותדע מי אתה. רואה אתה מניין לתפילה ושיעור תורה, רואה אתה צניעות, שומע קדיש וקדושה ודברי תורה ויראה, הרי עולמך לפניך, זה אתה. אבל רואה אתה פריצת גדרי צניעות, הן ברחובה של עיר, הן במלכודות התקשורת. שומע אתה לשון משתלחת וניבול פה. צר לומר, אבל אלו החומרים מהם מורכב עולמך, וכה חבל!

    לפיכך, אנו שמשתדלים שעולמנו יהיה עולם תורה מאיר, נעמדו על המשמר בימי הקיץ ובתקופת החופשה. לבל נשוב, ואנו אנשים אחרים!...

    על חנופה ורציחה

     

    וְלֹא-תַחֲנִיפוּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת-הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא-יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ-בָּהּ כִּי-אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ (לה,לג)

     

    "ולא תחניפו את הארץ- הרי זו אזהרה לחנפין" (ספרי) "כי הזהיר מתחילה שלא ניקח שוחד (כופר) מרוצחים, וחזר והזהיר שלא נחניף למעלתם או לתוקפם וכבוד משפחתם בלי מקח שוחד. כי אם אנו נחניף להם – נחניף את הארץ, והיא חנפה תחת יושביה" (רמב"ן)

     

    בספר "יראים" (מצוה נה) אומר "ויזהר מן החנופה, שכן עונשה מרובה. דאמר ר"א כל עדה שיש בה חנופה לסוף גולה וכו' ואמר ר"י בר אבא ד' כיתות אין מקבלים פני שכינה: כת חנפים, כת שקרנים, כת מספרי לשון הרע, כת לצים וכו'. והמחניף נקרא 'מטמא ארץ' ועובר על 'ולא תחניפו את הארץ וכו' ולא תטמא הארץ אשר אתם יושבים בה וגו'."

    מצוי הדבר שאחד מספר בגנות חברו והשומע מהנהן בראשו ומחליק כמה מילים כמזדהה מפני שרוצה להחניף למספר, מפני שיש לו ממנו טובות. זהו בעצם לאו דחנופה. ועל זה שייך מה שנאמר "ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה".

    חנופה מצויה נוספת היא כשנמנעים מלהוכיח (בלי הלבנת פנים) מתוך "חשבון" שלא משתלם. או כשמשבחים אדם על מה שאין בו כדי למצוא חן.(כמובן שלא מדובר על עידוד או "פירגון").

    הגמרא במסכת סוטה (מא' א)- מביאה מעשה שאגריפס המלך היה קורא בתורה, וכשהגיע לפסוק 'לא תוכל לתת עליך איש נכרי' זלגו עיניו דמעות (כי היה צאצא של הורדוס ולא ראוי למלוכה). אמרו לו וכו' אחינו אתה. ובאותה שעה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה מפני עוון החנופה. מכאן למדו רבותינו כי חייב אדם להכניס עצמו לסכנה ולא יחניף. שהרי אם לא היו מחניפים לאגריפס היו מסתכנים בחרון אפו, אפילו הכי נענשו.

    אך עדיין צריך להבין את הפסוק הקושר בין חנופה לארץ בהקשר של רציחה.

    הגר"מ פיינשטין זצ"ל מסביר כך: בכל המלכויות מקפידים על שפיכות דמים. בכל חוקי הגויים נדונים הרוצחים בעונשים חמורים. אע"פ כן ישנו הבדל מהותי בין השקפת התורה על איסור זה לבין התייחסות משפטי העמים.

    האומות רואים ברציחה דבר המערער ומקלקל את ישובו של עולם. בבחינת "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו". על פי מחשבה עקומה זו הם מרשים לעצמם להרוג כל מי שנדמה להם שמקלקל את ישוב העולם, ובכך הם חושבים שהם מתקנים את העולם.

    זו ההצדקה למלחמות (למרות שבדרך כלל הן נובעות מסיבות פנימיות של קנאה תאוה וכבוד), זו הסיבה שאין הקפדה על חיי שעה של חולים ולא על חיי אדם זקן. ( וגם הרופאים בכלל זה)

    שונה בתכלית מהות איסור רציחה על פי תורתנו הקדושה. איסור התורה הוא מצד חשיבות האדם.

    לכן, אף שאין צורך בו לישוב העולם, בין אם הוא חכם חשוב או שוטה, בריא או חולה, צעיר או זקן ואפילו מי שלא נותרו לו אלא שעות ספורות לחיות אסור להורגו וחייבים להצילו ומחללים עליו את השבת וכו'.

    נמצא שההורג את חברו מתוך "השקפה" שלפי דעתו הוא מקלקל את ישוב העולם – הוא מחניף לארץ כפשוטו, שכן הוא מחשיב את האדם כטפל לארץ –דהיינו לכלל האנושות – ולהם אין חפץ בו. וזהו פירוש "חנופה" – לעשות עוול כדי למלאות רצונם. ואילו האמת שהארץ טפילה לאדם – שנברא בצלם.

    וכל אדם הוא עולם מלא.

     וכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו.

איסור בת עם בת 

 

תוכן השאלה

שלום לרב ראיתי בכמה אתרים תשובות שלך בקשר לנושא , אז החלטתי לשאול אותך, נשאלתי שאלה ולא ידעתי מה לענות אולי תאיר את עיני. ידוע שלפי התורה אסור בן -ובן(משכב זכר) אבל על בת-ובת לא מוזכר בתורה , מה מקור האיסור , אם יש ?? 

 

תוכן התשובה

שלום וברכה

דבר זה מפורש בהחלט בדברי הפוסקים ואצטט כמה מקורות המתייחסות לדברי התורה בפרשה שאותה נוהגים לקרוא במנחה של יום הכיפורים "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו":

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ח

"נשים המסוללות זו בזו אסור וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר כמעשה ארץ מצרים לא תעשו, אמרו חכמים מה היו עושים איש נושא איש ואשה נושא אשה, ואשה נשאת לשני אנשים, אע"פ שמעשה זה אסור אין מלקין עליו, שאין לו לאו מיוחד והרי אין שם ביאה כלל, לפיכך אין נאסרות לכהונה משום זנות ולא תיאסר אשה על בעלה בזה שאין כאן זנות, וראוי להכותן מכת מרדות הואיל ועשו איסור, ויש לאיש להקפיד על אשתו מדבר זה ומונע הנשים הידועות בכך מלהכנס לה ומלצאת היא אליהן.

 

טור אבן העזר סימן כ

"נשים המסוללות זו בזו פירוש מתחברות זו בזו דרך תשמיש אסור וזה מעשה ארץ מצרים שהוזהרנו עליו שנאמר כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו..."

 

בית יוסף אבן העזר סימן כ אות ב ד"ה נשים המסוללות

"...פירש המסוללות דרך תשמיש זכר ונקבה משפשפות נקבותן זו לזו"

 

רש"י מסכת שבת דף סה עמוד א

"המסוללות - מתחככות משום תאות תשמיש."

 

יש עוד מקורות רבים נוספים ודיונים ארוכים בדברי הפוסקים אך דברי הראשונים אינם משתמעים לשתי פנים ואינם מתירים מקום לספק, כדאי לראות מתוך הדברים שמעשים פרימטיביים אלו היו נוהגים במצרים העתיקה ואינם איזה חידוש בן זמננו, השוני הבולט הוא, נתינת לגיטימציה והפיכת הנטיות הללו לדברים שהס מלמתוח עליהם ביקורת ומי שמבקר הוא כביכול הפרימטיבי, על זה אמרו חז"ל "עולם הפוך ראיתי"

בברכה

  

התשובה התקבלה מהרב דוד הריסון

בתאריך י"ג סיון ה´תשס"ז

 

כבוד הרב שלום!

שאלה זאת עניינה אותי מאוד, וכאשר קראתי את תשובתך היה לי מאוד קשה להבין, אשמח אם תענה על התשובה בשפה יותר נמוכה כדי שיהיה באפשרותי להבין את הנאמר בתשובתך! תודה, וסליחה אם פגעתי {כי אין בי שום כוונה}

תגובת הרב:

הסבר: בכוונה ציטטתי את הדברים כמו שהם במקורותינו בלי להוסיף עליהם כדי שניתן יהיה לראות איך נכתבו הדברים על ידי הרבמ"ם ועל ידי גדולי עולם שסללו בפנינו את דרך התנהגותינו בעולם. אם חלילה לא היינו מקבלים תורה והיינו צריכים להחליט לבד מה נכון ומה לא נכון יכולנו לנהל ויכוח לכיוון זה או אחר אך התורה שניתנה על ידי ה´ יתברך הסבירה לנו ממה להתרחק ומה מכוער הוא ואלו מעשה המצרים הקדמונים שכנראה מאד טיפחו את ה"מתירנות המינית" הזאת.